hebrew | |
---|---|
1. |
ויפקד דוד את־העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות׃ |
2. |
וישלח דוד את־העם השלשית ביד־יואב והשלשית ביד אבישי בן־צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל־העם יצא אצא גם־אני עמכם׃ |
3. |
ויאמר העם לא תצא כי אם־נס ננוס לא־ישימו אלינו לב ואם־ימתו חצינו לא־ישימו אלינו לב כי־עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי־תהיה־ לנו מעיר לעזיר׃ |
4. |
ויאמר אליהם המלך אשר־ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל־יד השער וכל־העם יצאו למאות ולאלפים׃ |
5. |
ויצו המלך את־יואב ואת־אבישי ואת־אתי לאמר לאט־לי לנער לאבשלום וכל־העם שמעו בצות המלך את־כל־השרים על־דבר אבשלום׃ |
6. |
ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים׃ |
7. |
וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי־שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף׃ |
8. |
ותהי־שם המלחמה נפצית על־פני כל־הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא׃ |
9. |
ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על־הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר־תחתיו עבר׃ |
10. |
וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את־אבשלם תלוי באלה׃ |
11. |
ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא־הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת׃ |
12. |
ויאמר האיש אל־יואב ולא אנכי שקל על־כפי אלף כסף לא־אשלח ידי אל־בן־המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת־אבישי ואת־אתי לאמר שמרו־ מי בנער באבשלום׃ |
13. |
או־עשיתי בנפשו שקר וכל־דבר לא־יכחד מן־המלך ואתה תתיצב מנגד׃ |
14. |
ויאמר יואב לא־כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה׃ |
15. |
ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את־אבשלום וימיתהו׃ |
16. |
ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי־חשך יואב את־העם׃ |
17. |
ויקחו את־אבשלום וישליכו אתו ביער אל־הפחת הגדול ויצבו עליו גל־ אבנים גדול מאד וכל־ישראל נסו איש לאהלו׃ |
18. |
ואבשלם לקח ויצב־לו בחיו את־מצבת אשר בעמק־המלך כי אמר אין־לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על־שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה׃ |
19. |
ואחימעץ בן־צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את־המלך כי־שפטו יהוה מיד איביו׃ |
20. |
ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על־ בן־המלך מת׃ |
21. |
ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ׃ |
22. |
ויסף עוד אחימעץ בן־צדוק ויאמר אל־יואב ויהי מה ארצה־נא גם־אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה־זה אתה רץ בני ולכה אין־בשורה מצאת׃ |
23. |
ויהי־מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את־ הכושי׃ |
24. |
ודוד יושב בין־שני השערים וילך הצפה אל־גג השער אל־החומה וישא את־עיניו וירא והנה־איש רץ לבדו׃ |
25. |
ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם־לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב׃ |
26. |
וירא הצפה איש־אחר רץ ויקרא הצפה אל־השער ויאמר הנה־איש רץ לבדו ויאמר המלך גם־זה מבשר׃ |
27. |
ויאמר הצפה אני ראה את־מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן־צדוק ויאמר המלך איש־טוב זה ואל־בשורה טובה יבוא׃ |
28. |
ויקרא אחימעץ ויאמר אל־המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את־האנשים אשר־נשאו את־ידם באדני המלך׃ |
29. |
ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את־עבד המלך יואב ואת־עבדך ולא ידעתי מה׃ |
30. |
ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד׃ |
31. |
והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי־שפטך יהוה היום מיד כל־הקמים עליך׃ |
32. |
ויאמר המלך אל־הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר־קמו עליך לרעה׃ |
33. |
וירגז המלך ויעל על־עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי־יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני׃ |