hebrew | |
---|---|
1. |
וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל־ישראל להמליך אתו׃ |
2. |
ויהי כשמע ירבעם בן־נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים׃ |
3. |
וישלחו ויקראו־לו ויבאו ירבעם וכל־קהל ישראל וידברו אל־רחבעם לאמר׃ |
4. |
אביך הקשה את־עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר־ נתן עלינו ונעבדך׃ |
5. |
ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם׃ |
6. |
ויועץ המלך רחבעם את־הזקנים אשר־היו עמדים את־פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את־העם־הזה דבר׃ |
7. |
וידבר אליו לאמר אם־היום תהיה־עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל־הימים׃ |
8. |
ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את־הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו׃ |
9. |
ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את־העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן־העל אשר־נתן אביך עלינו׃ |
10. |
וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה־תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את־עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי׃ |
11. |
ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על־עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃ |
12. |
ויבו ירבעם וכל־העם אל־רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי׃ |
13. |
ויען המלך את־העם קשה ויעזב את־עצת הזקנים אשר יעצהו׃ |
14. |
וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את־עלכם ואני אסיף על־ עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃ |
15. |
ולא־שמע המלך אל־העם כי־היתה סבה מעם יהוה למען הקים את־דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל־ירבעם בן־נבט׃ |
16. |
וירא כל־ישראל כי לא־שמע המלך אליהם וישבו העם את־המלך דבר לאמר מה־לנו חלק בדוד ולא־נחלה בבן־ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו׃ |
17. |
ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃ |
18. |
וישלח המלך רחבעם את־אדרם אשר על־המס וירגמו כל־ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃ |
19. |
ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה׃ |
20. |
ויהי כשמע כל־ישראל כי־שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל־העדה וימליכו אתו על־כל־ישראל לא היה אחרי בית־דוד זולתי שבט־יהודה לבדו׃ |
21. |
ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את־כל־בית יהודה ואת־שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם־בית ישראל להשיב את־המלוכה לרחבעם בן־שלמה׃ |
22. |
ויהי דבר האלהים אל־שמעיה איש־האלהים לאמר׃ |
23. |
אמר אל־רחבעם בן־שלמה מלך יהודה ואל־כל־בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר׃ |
24. |
כה אמר יהוה לא־תעלו ולא־תלחמון עם־אחיכם בני־ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את־דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה׃ |
25. |
ויבן ירבעם את־שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את־פנואל׃ |
26. |
ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד׃ |
27. |
אם־יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית־יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל־אדניהם אל־רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל־רחבעם מלך־יהודה׃ |
28. |
ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב־לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ |
29. |
וישם את־האחד בבית־אל ואת־האחד נתן בדן׃ |
30. |
ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד־דן׃ |
31. |
ויעש את־בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא־היו מבני לוי׃ |
32. |
ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה־עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על־המזבח כן עשה בבית־אל לזבח לעגלים אשר־עשה והעמיד בבית אל את־כהני הבמות אשר עשה׃ |
33. |
ויעל על־המזבח אשר־עשה בבית־אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר־בדא מלבד ויעש חג לבני ישראל ויעל על־המזבח להקטיר׃ |