hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי בשנת שלש להושע בן־אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן־אחז מלך יהודה׃ |
2. |
בן־עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת־זכריה׃ |
3. |
ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר־עשה דוד אביו׃ |
4. |
הוא הסיר את־הבמות ושבר את־המצבת וכרת את־האשרה וכתת נחש הנחשת אשר־עשה משה כי עד־הימים ההמה היו בני־ישראל מקטרים לו ויקרא־לו נחשתן׃ |
5. |
ביהוה אלהי־ישראל בטח ואחריו לא־היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו׃ |
6. |
וידבק ביהוה לא־סר מאחריו וישמר מצותיו אשר־צוה יהוה את־משה׃ |
7. |
והיה יהוה עמו בכל אשר־יצא ישכיל וימרד במלך־אשור ולא עבדו׃ |
8. |
הוא־הכה את־פלשתים עד־עזה ואת־גבוליה ממגדל נוצרים עד־עיר מבצר׃ |
9. |
ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא השנה השביעית להושע בן־אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך־אשור על־שמרון ויצר עליה׃ |
10. |
וילכדה מקצה שלש שנים בשנת־שש לחזקיה היא שנת־תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון׃ |
11. |
ויגל מלך־אשור את־ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי׃ |
12. |
על אשר לא־שמעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את־בריתו את כל־אשר צוה משה עבד יהוה ולא שמעו ולא עשו׃ |
13. |
ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך־אשור על כל־ערי יהודה הבצרות ויתפשם׃ |
14. |
וישלח חזקיה מלך־יהודה אל־מלך־אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את אשר־תתן עלי אשא וישם מלך־אשור על־חזקיה מלך־יהודה שלש מאות ככר־כסף ושלשים ככר זהב׃ |
15. |
ויתן חזקיה את־כל־הכסף הנמצא בית־יהוה ובאצרות בית המלך׃ |
16. |
בעת ההיא קצץ חזקיה את־דלתות היכל יהוה ואת־האמנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור׃ |
17. |
וישלח מלך־אשור את־תרתן ואת־רב־סריס ואת־רב־שקה מן־לכיש אל־ המלך חזקיהו בחיל כבד ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסלת שדה כובס׃ |
18. |
ויקראו אל־המלך ויצא אלהם אליקים בן־חלקיהו אשר על־הבית ושבנה הספר ויואח בן־אסף המזכיר׃ |
19. |
ויאמר אלהם רב־שקה אמרו־נא אל־חזקיהו כה־אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת׃ |
20. |
אמרת אך־דבר־שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על־מי בטחת כי מרדת בי׃ |
21. |
עתה הנה בטחת לך על־משענת הקנה הרצוץ הזה על־מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך־מצרים לכל־הבטחים עליו׃ |
22. |
וכי־תאמרון אלי אל־יהוה אלהינו בטחנו הלוא־הוא אשר הסיר חזקיהו את־במתיו ואת־מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם׃ |
23. |
ועתה התערב נא את־אדני את־מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם־ תוכל לתת לך רכבים עליהם׃ |
24. |
ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על־מצרים לרכב ולפרשים׃ |
25. |
עתה המבלעדי יהוה עליתי על־המקום הזה להשחתו יהוה אמר אלי עלה על־הארץ הזאת והשחיתה׃ |
26. |
ויאמר אליקים בן־חלקיהו ושבנה ויואח אל־רב־שקה דבר־נא אל־עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל־תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על־ החמה׃ |
27. |
ויאמר אליהם רב־שקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את־הדברים האלה הלא על־האנשים הישבים על־החמה לאכל את חריהם ולשתות את־ שיניהם עמכם׃ |
28. |
ויעמד רב־שקה ויקרא בקול־גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר־ המלך הגדול מלך אשור׃ |
29. |
כה אמר המלך אל־ישיא לכם חזקיהו כי־לא יוכל להציל אתכם מידו׃ |
30. |
ואל־יבטח אתכם חזקיהו אל־יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את־העיר הזאת ביד מלך אשור׃ |
31. |
אל־תשמעו אל־חזקיהו כי כה אמר מלך אשור עשו־אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש־גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי־בורו׃ |
32. |
עד־באי ולקחתי אתכם אל־ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל־תשמעו אל־חזקיהו כי־ יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו׃ |
33. |
ההצל הצילו אלהי הגוים איש את־ארצו מיד מלך אשור׃ |
34. |
איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים הנע ועוה כי־הצילו את־ שמרון מידי׃ |
35. |
מי בכל־אלהי הארצות אשר־הצילו את־ארצם מידי כי־יציל יהוה את־ ירושלם מידי׃ |
36. |
והחרישו העם ולא־ענו אתו דבר כי־מצות המלך היא לאמר לא תענהו׃ |
37. |
ויבא אליקים בן־חלקיה אשר־על־הבית ושבנא הספר ויואח בן־אסף המזכיר אל־חזקיהו קרועי בגדים ויגדו לו דברי רב־שקה׃ |