hebrew | |
---|---|
1. |
הוי החקקים חקקי־און ומכתבים עמל כתבו׃ |
2. |
להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת־ יתומים יבזו׃ |
3. |
ומה־תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על־מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃ |
4. |
בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל־זאת לא־שב אפו ועוד ידו נטויה׃ |
5. |
הוי אשור שבט אפי ומטה־הוא בידם זעמי׃ |
6. |
בגוי חנף אשלחנו ועל־עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃ |
7. |
והוא לא־כן ידמה ולבבו לא־כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃ |
8. |
כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃ |
9. |
הלא ככרכמיש כלנו אם־לא כארפד חמת אם־לא כדמשק שמרון׃ |
10. |
כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃ |
11. |
הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃ |
12. |
והיה כי־יבצע אדני את־כל־מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על־פרי־ גדל לבב מלך־אשור ועל־תפארת רום עיניו׃ |
13. |
כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃ |
14. |
ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל־הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃ |
15. |
היתפאר הגרזן על החצב בו אם־יתגדל המשור על־מניפו כהניף שבט ואת־מרימיו כהרים מטה לא־עץ׃ |
16. |
לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃ |
17. |
והיה אור־ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃ |
18. |
וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס׃ |
19. |
ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃ |
20. |
והיה ביום ההוא לא־יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית־יעקב להשען על־מכהו ונשען על־יהוה קדוש ישראל באמת׃ |
21. |
שאר ישוב שאר יעקב אל־אל גבור׃ |
22. |
כי אם־יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃ |
23. |
כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל־הארץ׃ |
24. |
לכן כה־אמר אדני יהוה צבאות אל־תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא־עליך בדרך מצרים׃ |
25. |
כי־עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על־תבליתם׃ |
26. |
ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על־הים ונשאו בדרך מצרים׃ |
27. |
והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני־שמן׃ |
28. |
בא על־עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃ |
29. |
עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃ |
30. |
צהלי קולך בת־גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃ |
31. |
נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃ |
32. |
עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית־ציון גבעת ירושלם׃ |
33. |
הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃ |
34. |
ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃ |