hebrew | |
---|---|
1. |
הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך־בבל וכל־חילו וכל־ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל־העמים נלחמים על־ירושלם ועל־כל־עריה לאמר׃ |
2. |
כה־אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל־צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את־העיר הזאת ביד מלך־בבל ושרפה באש׃ |
3. |
ואתה לא תמלט מידו כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את־עיני מלך־ בבל תראינה ופיהו את־פיך ידבר ובבל תבוא׃ |
4. |
אך שמע דבר־יהוה צדקיהו מלך יהודה כה־אמר יהוה עליך לא תמות בחרב׃ |
5. |
בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר־היו לפניך כן ישרפו־לך והוי אדון יספדו־לך כי־דבר אני־דברתי נאם־יהוה׃ |
6. |
וידבר ירמיהו הנביא אל־צדקיהו מלך יהודה את כל־הדברים האלה בירושלם׃ |
7. |
וחיל מלך־בבל נלחמים על־ירושלם ועל כל־ערי יהודה הנותרות אל־ לכיש ואל־עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר׃ |
8. |
הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את־ כל־העם אשר בירושלם לקרא להם דרור׃ |
9. |
לשלח איש את־עבדו ואיש את־שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד־ בם ביהודי אחיהו איש׃ |
10. |
וישמעו כל־השרים וכל־העם אשר־באו בברית לשלח איש את־עבדו ואיש את־שפחתו חפשים לבלתי עבד־בם עוד וישמעו וישלחו׃ |
11. |
וישובו אחרי־כן וישבו את־העבדים ואת־השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום לעבדים ולשפחות׃ |
12. |
ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ |
13. |
כה־אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את־אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר׃ |
14. |
מקץ שבע שנים תשלחו איש את־אחיו העברי אשר־ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא־שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את־אזנם׃ |
15. |
ותשבו אתם היום ותעשו את־הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר־נקרא שמי עליו׃ |
16. |
ותשבו ותחללו את־שמי ותשבו איש את־עבדו ואיש את־שפחתו אשר־ שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות׃ |
17. |
לכן כה־אמר יהוה אתם לא־שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם־יהוה אל־החרב אל־הדבר ואל־הרעב ונתתי אתכם לזועה לכל ממלכות הארץ׃ |
18. |
ונתתי את־האנשים העברים את־ברתי אשר לא־הקימו את־דברי הברית אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו׃ |
19. |
שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ העברים בין בתרי העגל׃ |
20. |
ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ |
21. |
ואת־צדקיהו מלך־יהודה ואת־שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם׃ |
22. |
הנני מצוה נאם־יהוה והשבתים אל־העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת־ערי יהודה אתן שממה מאין ישב׃ |