hebrew | |
---|---|
1. |
בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר־יהוה אל־זכריה בן־ברכיה בן־עדו הנביא לאמר׃ |
2. |
קצף יהוה על־אבותיכם קצף׃ |
3. |
ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות׃ |
4. |
אל־תהיו כאבתיכם אשר קראו־אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא־ הקשיבו אלי נאם־יהוה׃ |
5. |
אבותיכם איה־הם והנבאים הלעולם יחיו׃ |
6. |
אך דברי וחקי אשר צויתי את־עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו׃ |
7. |
ביום עשרים וארבעה לעשתי־עשר חדש הוא־חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר־יהוה אל־זכריה בן־ברכיהו בן־עדוא הנביא לאמר׃ |
8. |
ראיתי הלילה והנה־איש רכב על־סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים׃ |
9. |
ואמר מה־אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה־המה אלה׃ |
10. |
ויען האיש העמד בין־ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃ |
11. |
ויענו את־מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל־הארץ ישבת ושקטת׃ |
12. |
ויען מלאך־יהוה ויאמר יהוה צבאות עד־מתי אתה לא־תרחם את־ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃ |
13. |
ויען יהוה את־המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃ |
14. |
ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה׃ |
15. |
וקצף גדול אני קצף על־הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃ |
16. |
לכן כה־אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה ינטה על־ירושלם׃ |
17. |
עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את־ציון ובחר עוד בירושלם׃ |
18. |
ואשא את־עיני וארא והנה ארבע קרנות׃ |
19. |
ואמר אל־המלאך הדבר בי מה־אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את־ יהודה את־ישראל וירושלם׃ |
20. |
ויראני יהוה ארבעה חרשים׃ |
21. |
ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר־זרו את־יהודה כפי־איש לא־נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את־קרנות הגוים הנשאים קרן אל־ארץ יהודה לזרותה׃ |