hebrew | |
---|---|
1. |
פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך׃ |
2. |
הילל ברוש כי־נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור׃ |
3. |
קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃ |
4. |
כה אמר יהוה אלהי רעה את־צאן ההרגה׃ |
5. |
אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן׃ |
6. |
כי לא אחמול עוד על־ישבי הארץ נאם־יהוה והנה אנכי ממציא את־האדם איש ביד־רעהו וביד מלכו וכתתו את־הארץ ולא אציל מידם׃ |
7. |
וארעה את־צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח־לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את־הצאן׃ |
8. |
ואכחד את־שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם־נפשם בחלה בי׃ |
9. |
ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את־בשר רעותה׃ |
10. |
ואקח את־מקלי את־נעם ואגדע אתו להפיר את־בריתי אשר כרתי את־כל־ העמים׃ |
11. |
ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר־יהוה הוא׃ |
12. |
ואמר אליהם אם־טוב בעיניכם הבו שכרי ואם־לא חדלו וישקלו את־ שכרי שלשים כסף׃ |
13. |
ויאמר יהוה אלי השליכהו אל־היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל־היוצר׃ |
14. |
ואגדע את־מקלי השני את החבלים להפר את־האחוה בין יהודה ובין ישראל׃ |
15. |
ויאמר יהוה אלי עוד קח־לך כלי רעה אולי׃ |
16. |
כי הנה־אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא־יפקד הנער לא־יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק׃ |
17. |
הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על־זרועו ועל־עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה׃ |