hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי דבר־יהוה צבאות לאמר׃ |
2. |
כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה׃ |
3. |
כה אמר יהוה שבתי אל־ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר־ האמת והר־יהוה צבאות הר הקדש׃ |
4. |
כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים׃ |
5. |
ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה׃ |
6. |
כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם־ בעיני יפלא נאם יהוה צבאות׃ |
7. |
כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את־עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש׃ |
8. |
והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו־לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה׃ |
9. |
כה־אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית־יהוה צבאות ההיכל להבנות׃ |
10. |
כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין־שלום מן־הצר ואשלח את־כל־האדם איש ברעהו׃ |
11. |
ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות׃ |
12. |
כי־זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את־יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את־שארית העם הזה את־כל־אלה׃ |
13. |
והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל־תיראו תחזקנה ידיכם׃ |
14. |
כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי׃ |
15. |
כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את־ירושלם ואת־בית יהודה אל־ תיראו׃ |
16. |
אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את־רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם׃ |
17. |
ואיש את־רעת רעהו אל־תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל־תאהבו כי את־כל־ אלה אשר שנאתי נאם־יהוה׃ |
18. |
ויהי דבר־יהוה צבאות אלי לאמר׃ |
19. |
כה־אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית־יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו׃ |
20. |
כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות׃ |
21. |
והלכו ישבי אחת אל־אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את־פני יהוה ולבקש את־יהוה צבאות אלכה גם־אני׃ |
22. |
ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את־יהוה צבאות בירושלם ולחלות את־פני יהוה׃ |
23. |
כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם׃ |