hebrew | |
---|---|
1. |
ויקח קרח בן־יצהר בן־קהת בן־לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן־ פלת בני ראובן׃ |
2. |
ויקמו לפני משה ואנשים מבני־ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי־שם׃ |
3. |
ויקהלו על־משה ועל־אהרן ויאמרו אלהם רב־לכם כי כל־העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על־קהל יהוה׃ |
4. |
וישמע משה ויפל על־פניו׃ |
5. |
וידבר אל־קרח ואל־כל־עדתו לאמר בקר וידע יהוה את־אשר־לו ואת־ הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר־בו יקריב אליו׃ |
6. |
זאת עשו קחו־לכם מחתות קרח וכל־עדתו׃ |
7. |
ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר־יבחר יהוה הוא הקדוש רב־לכם בני לוי׃ |
8. |
ויאמר משה אל־קרח שמעו־נא בני לוי׃ |
9. |
המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃ |
10. |
ויקרב אתך ואת־כל־אחיך בני־לוי אתך ובקשתם גם־כהנה׃ |
11. |
לכן אתה וכל־עדתך הנעדים על־יהוה ואהרן מה־הוא כי תלונו עליו׃ |
12. |
וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃ |
13. |
המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי־תשתרר עלינו גם־השתרר׃ |
14. |
אף לא אל־ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן־לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃ |
15. |
ויחר למשה מאד ויאמר אל־יהוה אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את־אחד מהם׃ |
16. |
ויאמר משה אל־קרח אתה וכל־עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃ |
17. |
וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃ |
18. |
ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃ |
19. |
ויקהל עליהם קרח את־כל־העדה אל־פתח אהל מועד וירא כבוד־יהוה אל־ כל־העדה׃ |
20. |
וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃ |
21. |
הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃ |
22. |
ויפלו על־פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל־בשר האיש אחד יחטא ועל כל־העדה תקצף׃ |
23. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
24. |
דבר אל־העדה לאמר העלו מסביב למשכן־קרח דתן ואבירם׃ |
25. |
ויקם משה וילך אל־דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃ |
26. |
וידבר אל־העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל־ תגעו בכל־אשר להם פן־תספו בכל־חטאתם׃ |
27. |
ויעלו מעל משכן־קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃ |
28. |
ויאמר משה בזאת תדעון כי־יהוה שלחני לעשות את כל־המעשים האלה כי־לא מלבי׃ |
29. |
אם־כמות כל־האדם ימתון אלה ופקדת כל־האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃ |
30. |
ואם־בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את־פיה ובלעה אתם ואת־כל־אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את־יהוה׃ |
31. |
ויהי ככלתו לדבר את כל־הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃ |
32. |
ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־בתיהם ואת כל־האדם אשר לקרח ואת כל־הרכוש׃ |
33. |
וירדו הם וכל־אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃ |
34. |
וכל־ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן־תבלענו הארץ׃ |
35. |
ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃ |
36. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
37. |
אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השרפה ואת־האש זרה־הלאה כי קדשו׃ |
38. |
את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־ הקריבם לפני־יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃ |
39. |
ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃ |
40. |
זכרון לבני ישראל למען אשר לא־יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד־ משה לו׃ |
41. |
וילנו כל־עדת בני־ישראל ממחרת על־משה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־ עם יהוה׃ |
42. |
ויהי בהקהל העדה על־משה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃ |
43. |
ויבא משה ואהרן אל־פני אהל מועד׃ |
44. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
45. |
הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃ |
46. |
ויאמר משה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃ |
47. |
ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃ |
48. |
ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃ |
49. |
ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על־דבר־ קרח׃ |
50. |
וישב אהרן אל־משה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ |