hebrew | |
---|---|
1. |
ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃ |
2. |
וירא בלק בן־צפור את כל־אשר־עשה ישראל לאמרי׃ |
3. |
ויגר מואב מפני העם מאד כי רב־הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃ |
4. |
ויאמר מואב אל־זקני מדין עתה ילחכו הקהל את־כל־סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן־צפור מלך למואב בעת ההוא׃ |
5. |
וישלח מלאכים אל־בלעם בן־בעור פתורה אשר על־הנהר ארץ בני־עמו לקרא־לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את־עין הארץ והוא ישב ממלי׃ |
6. |
ועתה לכה־נא ארה־לי את־העם הזה כי־עצום הוא ממני אולי אוכל נכה־ בו ואגרשנו מן־הארץ כי ידעתי את אשר־תברך מברך ואשר תאר יואר׃ |
7. |
וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל־בלעם וידברו אליו דברי בלק׃ |
8. |
ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי־מואב עם־בלעם׃ |
9. |
ויבא אלהים אל־בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃ |
10. |
ויאמר בלעם אל־האלהים בלק בן־צפר מלך מואב שלח אלי׃ |
11. |
הנה העם היצא ממצרים ויכס את־עין הארץ עתה לכה קבה־לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃ |
12. |
ויאמר אלהים אל־בלעם לא תלך עמהם לא תאר את־העם כי ברוך הוא׃ |
13. |
ויקם בלעם בבקר ויאמר אל־שרי בלק לכו אל־ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃ |
14. |
ויקומו שרי מואב ויבאו אל־בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃ |
15. |
ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃ |
16. |
ויבאו אל־בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן־צפור אל־נא תמנע מהלך אלי׃ |
17. |
כי־כבד אכבדך מאד וכל אשר־תאמר אלי אעשה ולכה־נא קבה־לי את העם הזה׃ |
18. |
ויען בלעם ויאמר אל־עבדי בלק אם־יתן־לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את־פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃ |
19. |
ועתה שבו נא בזה גם־אתם הלילה ואדעה מה־יסף יהוה דבר עמי׃ |
20. |
ויבא אלהים אל־בלעם לילה ויאמר לו אם־לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את־הדבר אשר־אדבר אליך אתו תעשה׃ |
21. |
ויקם בלעם בבקר ויחבש את־אתנו וילך עם־שרי מואב׃ |
22. |
ויחר־אף אלהים כי־הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על־אתנו ושני נעריו עמו׃ |
23. |
ותרא האתון את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן־הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את־האתון להטתה הדרך׃ |
24. |
ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃ |
25. |
ותרא האתון את־מלאך יהוה ותלחץ אל־הקיר ותלחץ את־רגל בלעם אל־ הקיר ויסף להכתה׃ |
26. |
ויוסף מלאך־יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין־דרך לנטות ימין ושמאול׃ |
27. |
ותרא האתון את־מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר־אף בלעם ויך את־ האתון במקל׃ |
28. |
ויפתח יהוה את־פי האתון ותאמר לבלעם מה־עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃ |
29. |
ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש־חרב בידי כי עתה הרגתיך׃ |
30. |
ותאמר האתון אל־בלעם הלוא אנכי אתנך אשר־רכבת עלי מעודך עד־ היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃ |
31. |
ויגל יהוה את־עיני בלעם וירא את־מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃ |
32. |
ויאמר אליו מלאך יהוה על־מה הכית את־אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי־ירט הדרך לנגדי׃ |
33. |
ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם־ אתכה הרגתי ואותה החייתי׃ |
34. |
ויאמר בלעם אל־מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם־רע בעיניך אשובה לי׃ |
35. |
ויאמר מלאך יהוה אל־בלעם לך עם־האנשים ואפס את־הדבר אשר־אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם־שרי בלק׃ |
36. |
וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל־עיר מואב אשר על־גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃ |
37. |
ויאמר בלק אל־בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא־לך למה לא־הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃ |
38. |
ויאמר בלעם אל־בלק הנה־באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃ |
39. |
וילך בלעם עם־בלק ויבאו קרית חצות׃ |
40. |
ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃ |
41. |
ויהי בבקר ויקח בלק את־בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃ |