hebrew | |
---|---|
1. |
וילך שמשון עזתה וירא־שם אשה זונה ויבא אליה׃ |
2. |
לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו־לו כל־הלילה בשער העיר ויתחרשו כל־הלילה לאמר עד־אור הבקר והרגנהו׃ |
3. |
וישכב שמשון עד־חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער־ העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם־הבריח וישם על־כתפיו ויעלם אל־ראש ההר אשר על־פני חברון׃ |
4. |
ויהי אחרי־כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה׃ |
5. |
ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן־לך איש אלף ומאה כסף׃ |
6. |
ותאמר דלילה אל־שמשון הגידה־נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך׃ |
7. |
ויאמר אליה שמשון אם־יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא־חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם׃ |
8. |
ויעלו־לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים אשר לא־חרבו ותאסרהו בהם׃ |
9. |
והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את־ היתרים כאשר ינתק פתיל־הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו׃ |
10. |
ותאמר דלילה אל־שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה־ נא לי במה תאסר׃ |
11. |
ויאמר אליה אם־אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא־נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם׃ |
12. |
ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט׃ |
13. |
ותאמר דלילה אל־שמשון עד־הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה אם־תארגי את־שבע מחלפות ראשי עם־המסכת׃ |
14. |
ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את־ היתד הארג ואת־המסכת׃ |
15. |
ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא־הגדת לי במה כחך גדול׃ |
16. |
ויהי כי־הציקה לו בדבריה כל־הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות׃ |
17. |
ויגד־לה את־כל־לבו ויאמר לה מורה לא־עלה על־ראשי כי־נזיר אלהים אני מבטן אמי אם־גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל־האדם׃ |
18. |
ותרא דלילה כי־הגיד לה את־כל־לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי־הגיד לה את־כל־לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם׃ |
19. |
ותישנהו על־ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את־שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו׃ |
20. |
ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו׃ |
21. |
ויאחזוהו פלשתים וינקרו את־עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים׃ |
22. |
ויחל שער־ראשו לצמח כאשר גלח׃ |
23. |
וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח־גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבינו׃ |
24. |
ויראו אתו העם ויהללו את־אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את־ אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את־חללינו׃ |
25. |
ויהי כי טוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק־לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים׃ |
26. |
ויאמר שמשון אל־הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני את־העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם׃ |
27. |
והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל־הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון׃ |
28. |
ויקרא שמשון אל־יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם־אחת משתי עיני מפלשתים׃ |
29. |
וילפת שמשון את־שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו׃ |
30. |
ויאמר שמשון תמות נפשי עם־פלשתים ויט בכח ויפל הבית על־הסרנים ועל־כל־העם אשר־בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו׃ |
31. |
וירדו אחיו וכל־בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את־ישראל עשרים שנה׃ |