hebrew | |
---|---|
1. |
ויבאו הזפים אל־שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן׃ |
2. |
ויקם שאול וירד אל־מדבר־זיף ואתו שלשת־אלפים איש בחורי ישראל לבקש את־דוד במדבר־זיף׃ |
3. |
ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על־פני הישימן על־הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה׃ |
4. |
וישלח דוד מרגלים וידע כי־בא שאול אל־נכון׃ |
5. |
ויקם דוד ויבא אל־המקום אשר חנה־שם שאול וירא דוד את־המקום אשר שכב־שם שאול ואבנר בן־נר שר־צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו׃ |
6. |
ויען דוד ויאמר אל־אחימלך החתי ואל־אבישי בן־צרויה אחי יואב לאמר מי־ירד אתי אל־שאול אל־המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך׃ |
7. |
ויבא דוד ואבישי אל־העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה־בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו׃ |
8. |
ויאמר אבישי אל־דוד סגר אלהים היום את־אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו׃ |
9. |
ויאמר דוד אל־אבישי אל־תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה׃ |
10. |
ויאמר דוד חי־יהוה כי אם־יהוה יגפנו או־יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה׃ |
11. |
חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח־נא את־החנית אשר מראשתו ואת־צפחת המים ונלכה לנו׃ |
12. |
ויקח דוד את־החנית ואת־צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם׃ |
13. |
ויעבר דוד העבר ויעמד על־ראש־ההר מרחק רב המקום ביניהם׃ |
14. |
ויקרא דוד אל־העם ואל־אבנר בן־נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל־המלך׃ |
15. |
ויאמר דוד אל־אבנר הלוא־איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל־אדניך המלך כי־בא אחד העם להשחית את־המלך אדניך׃ |
16. |
לא־טוב הדבר הזה אשר עשית חי־יהוה כי בני־מות אתם אשר לא־שמרתם על־אדניכם על־משיח יהוה ועתה ראה אי־חנית המלך ואת־צפחת המים אשר מראשתו׃ |
17. |
ויכר שאול את־קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך׃ |
18. |
ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשיתי ומה־בידי רעה׃ |
19. |
ועתה ישמע־נא אדני המלך את דברי עבדו אם־יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי־גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים׃ |
20. |
ועתה אל־יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי־יצא מלך ישראל לבקש את־ פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים׃ |
21. |
ויאמר שאול חטאתי שוב בני־דוד כי לא־ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד׃ |
22. |
ויען דוד ויאמר הנה החנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה׃ |
23. |
ויהוה ישיב לאיש את־צדקתו ואת־אמנתו אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה׃ |
24. |
והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל־צרה׃ |
25. |
ויאמר שאול אל־דוד ברוך אתה בני דוד גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו׃ |