hebrew | |
---|---|
1. |
ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל־אשר־לו ולוט עמו הנגבה׃ |
2. |
ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃ |
3. |
וילך למסעיו מנגב ועד־בית־אל עד־המקום אשר־היה שם אהלה בתחלה בין בית־אל ובין העי׃ |
4. |
אל־מקום המזבח אשר־עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃ |
5. |
וגם־ללוט ההלך את־אברם היה צאן־ובקר ואהלים׃ |
6. |
ולא־נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי־היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃ |
7. |
ויהי־ריב בין רעי מקנה־אברם ובין רעי מקנה־לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃ |
8. |
ויאמר אברם אל־לוט אל־נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי־אנשים אחים אנחנו׃ |
9. |
הלא כל־הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם־השמאל ואימנה ואם־הימין ואשמאילה׃ |
10. |
וישא־לוט את־עיניו וירא את־כל־ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את־סדם ואת־עמרה כגן־יהוה כארץ מצרים באכה צער׃ |
11. |
ויבחר־לו לוט את כל־ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃ |
12. |
אברם ישב בארץ־כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד־סדם׃ |
13. |
ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃ |
14. |
ויהוה אמר אל־אברם אחרי הפרד־לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן־ המקום אשר־אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃ |
15. |
כי את־כל־הארץ אשר־אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד־עולם׃ |
16. |
ושמתי את־זרעך כעפר הארץ אשר אם־יוכל איש למנות את־עפר הארץ גם־ זרעך ימנה׃ |
17. |
קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃ |
18. |
ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן־שם מזבח ליהוה׃ |