hebrew | |
---|---|
1. |
ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער־סדם וירא־לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃ |
2. |
ויאמר הנה נא־אדני סורו נא אל־בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃ |
3. |
ויפצר־בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל־ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃ |
4. |
טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על־הבית מנער ועד־זקן כל־ העם מקצה׃ |
5. |
ויקראו אל־לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר־באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃ |
6. |
ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃ |
7. |
ויאמר אל־נא אחי תרעו׃ |
8. |
הנה־נא לי שתי בנות אשר לא־ידעו איש אוציאה־נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל־תעשו דבר כי־על־כן באו בצל קרתי׃ |
9. |
ויאמרו גש־הלאה ויאמרו האחד בא־לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃ |
10. |
וישלחו האנשים את־ידם ויביאו את־לוט אליהם הביתה ואת־הדלת סגרו׃ |
11. |
ואת־האנשים אשר־פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד־גדול וילאו למצא הפתח׃ |
12. |
ויאמרו האנשים אל־לוט עד מי־לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר־לך בעיר הוצא מן־המקום׃ |
13. |
כי־משחתים אנחנו את־המקום הזה כי־גדלה צעקתם את־פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ |
14. |
ויצא לוט וידבר אל־חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן־המקום הזה כי־משחית יהוה את־העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ |
15. |
וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את־אשתך ואת־ שתי בנתיך הנמצאת פן־תספה בעון העיר׃ |
16. |
ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד־אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ |
17. |
ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על־נפשך אל־תביט אחריך ואל־ תעמד בכל־הככר ההרה המלט פן־תספה׃ |
18. |
ויאמר לוט אלהם אל־נא אדני׃ |
19. |
הנה־נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את־ נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן־תדבקני הרעה ומתי׃ |
20. |
הנה־נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃ |
21. |
ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את־העיר אשר דברת׃ |
22. |
מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד־באך שמה על־כן קרא שם־ העיר צוער׃ |
23. |
השמש יצא על־הארץ ולוט בא צערה׃ |
24. |
ויהוה המטיר על־סדם ועל־עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן־השמים׃ |
25. |
ויהפך את־הערים האל ואת כל־הככר ואת כל־ישבי הערים וצמח האדמה׃ |
26. |
ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ |
27. |
וישכם אברהם בבקר אל־המקום אשר־עמד שם את־פני יהוה׃ |
28. |
וישקף על־פני סדם ועמרה ועל־כל־פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃ |
29. |
ויהי בשחת אלהים את־ערי הככר ויזכר אלהים את־אברהם וישלח את־ לוט מתוך ההפכה בהפך את־הערים אשר־ישב בהן לוט׃ |
30. |
ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃ |
31. |
ותאמר הבכירה אל־הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל־הארץ׃ |
32. |
לכה נשקה את־אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃ |
33. |
ותשקין את־אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את־אביה ולא־ ידע בשכבה ובקומה׃ |
34. |
ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל־הצעירה הן־שכבתי אמש את־אבי נשקנו יין גם־הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃ |
35. |
ותשקין גם בלילה ההוא את־אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא־ ידע בשכבה ובקמה׃ |
36. |
ותהרין שתי בנות־לוט מאביהן׃ |
37. |
ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי־מואב עד־היום׃ |
38. |
והצעירה גם־הוא ילדה בן ותקרא שמו בן־עמי הוא אבי בני־עמון עד־ היום׃ |