| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את־אברהם בכל׃ |
| 2. |
ויאמר אברהם אל־עבדו זקן ביתו המשל בכל־אשר־לו שים־נא ידך תחת ירכי׃ |
| 3. |
ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃ |
| 4. |
כי אל־ארצי ואל־מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃ |
| 5. |
ויאמר אליו העבד אולי לא־תאבה האשה ללכת אחרי אל־הארץ הזאת ההשב אשיב את־בנך אל־הארץ אשר־יצאת משם׃ |
| 6. |
ויאמר אליו אברהם השמר לך פן־תשיב את־בני שמה׃ |
| 7. |
יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר־לי ואשר נשבע־לי לאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃ |
| 8. |
ואם־לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את־בני לא תשב שמה׃ |
| 9. |
וישם העבד את־ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על־הדבר הזה׃ |
| 10. |
ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל־טוב אדניו בידו ויקם וילך אל־ארם נהרים אל־עיר נחור׃ |
| 11. |
ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל־באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃ |
| 12. |
ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה־נא לפני היום ועשה־חסד עם אדני אברהם׃ |
| 13. |
הנה אנכי נצב על־עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃ |
| 14. |
והיה הנער אשר אמר אליה הטי־נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם־גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי־עשית חסד עם־אדני׃ |
| 15. |
ויהי־הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן־מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על־שכמה׃ |
| 16. |
והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃ |
| 17. |
וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט־מים מכדך׃ |
| 18. |
ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על־ידה ותשקהו׃ |
| 19. |
ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם־כלו לשתת׃ |
| 20. |
ותמהר ותער כדה אל־השקת ותרץ עוד אל־הבאר לשאב ותשאב לכל־ גמליו׃ |
| 21. |
והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם־לא׃ |
| 22. |
ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על־ידיה עשרה זהב משקלם׃ |
| 23. |
ויאמר בת־מי את הגידי נא לי היש בית־אביך מקום לנו ללין׃ |
| 24. |
ותאמר אליו בת־בתואל אנכי בן־מלכה אשר ילדה לנחור׃ |
| 25. |
ותאמר אליו גם־תבן גם־מספוא רב עמנו גם־מקום ללון׃ |
| 26. |
ויקד האיש וישתחו ליהוה׃ |
| 27. |
ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא־עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃ |
| 28. |
ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃ |
| 29. |
ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל־האיש החוצה אל־העין׃ |
| 30. |
ויהי כראת את־הנזם ואת־הצמדים על־ידי אחתו וכשמעו את־דברי רבקה אחתו לאמר כה־דבר אלי האיש ויבא אל־האיש והנה עמד על־הגמלים על־ העין׃ |
| 31. |
ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃ |
| 32. |
ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃ |
| 33. |
ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם־דברתי דברי ויאמר דבר׃ |
| 34. |
ויאמר עבד אברהם אנכי׃ |
| 35. |
ויהוה ברך את־אדני מאד ויגדל ויתן־לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃ |
| 36. |
ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן־לו את־כל־אשר־לו׃ |
| 37. |
וישבעני אדני לאמר לא־תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃ |
| 38. |
אם־לא אל־בית־אבי תלך ואל־משפחתי ולקחת אשה לבני׃ |
| 39. |
ואמר אל־אדני אלי לא־תלך האשה אחרי׃ |
| 40. |
ויאמר אלי יהוה אשר־התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃ |
| 41. |
אז תנקה מאלתי כי תבוא אל־משפחתי ואם־לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃ |
| 42. |
ואבא היום אל־העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם־ישך־נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ |
| 43. |
הנה אנכי נצב על־עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני־נא מעט־מים מכדך׃ |
| 44. |
ואמרה אלי גם־אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר־הכיח יהוה לבן־אדני׃ |
| 45. |
אני טרם אכלה לדבר אל־לבי והנה רבקה יצאת וכדה על־שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃ |
| 46. |
ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם־גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃ |
| 47. |
ואשאל אתה ואמר בת־מי את ותאמר בת־בתואל בן־נחור אשר ילדה־לו מלכה ואשם הנזם על־אפה והצמידים על־ידיה׃ |
| 48. |
ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את־יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את־בת־אחי אדני לבנו׃ |
| 49. |
ועתה אם־ישכם עשים חסד ואמת את־אדני הגידו לי ואם־לא הגידו לי ואפנה על־ימין או על־שמאל׃ |
| 50. |
ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או־ טוב׃ |
| 51. |
הנה־רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן־אדניך כאשר דבר יהוה׃ |
| 52. |
ויהי כאשר שמע עבד אברהם את־דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃ |
| 53. |
ויוצא העבד כלי־כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃ |
| 54. |
ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר־עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃ |
| 55. |
ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃ |
| 56. |
ויאמר אלהם אל־תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃ |
| 57. |
ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את־פיה׃ |
| 58. |
ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם־האיש הזה ותאמר אלך׃ |
| 59. |
וישלחו את־רבקה אחתם ואת־מנקתה ואת־עבד אברהם ואת־אנשיו׃ |
| 60. |
ויברכו את־רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃ |
| 61. |
ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על־הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את־רבקה וילך׃ |
| 62. |
ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃ |
| 63. |
ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃ |
| 64. |
ותשא רבקה את־עיניה ותרא את־יצחק ותפל מעל הגמל׃ |
| 65. |
ותאמר אל־העבד מי־האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃ |
| 66. |
ויספר העבד ליצחק את כל־הדברים אשר עשה׃ |
| 67. |
ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את־רבקה ותהי־לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ |