hebrew | |
---|---|
1. |
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו־בו מלאכי אלהים׃ |
2. |
ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם־המקום ההוא מחנים׃ |
3. |
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל־עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃ |
4. |
ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם־לבן גרתי ואחר עד־עתה׃ |
5. |
ויהי־לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא־חן בעיניך׃ |
6. |
וישבו המלאכים אל־יעקב לאמר באנו אל־אחיך אל־עשו וגם הלך לקראתך וארבע־מאות איש עמו׃ |
7. |
ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את־העם אשר־אתו ואת־הצאן ואת־הבקר והגמלים לשני מחנות׃ |
8. |
ויאמר אם־יבוא עשו אל־המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃ |
9. |
ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃ |
10. |
קטנתי מכל החסדים ומכל־האמת אשר עשית את־עבדך כי במקלי עברתי את־הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃ |
11. |
הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים׃ |
12. |
ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את־זרעך כחול הים אשר לא־יספר מרב׃ |
13. |
וילן שם בלילה ההוא ויקח מן־הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃ |
14. |
עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃ |
15. |
גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃ |
16. |
ויתן ביד־עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל־עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃ |
17. |
ויצו את־הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי־אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃ |
18. |
ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם־הוא אחרינו׃ |
19. |
ויצו גם את־השני גם את־השלישי גם את־כל־ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל־עשו במצאכם אתו׃ |
20. |
ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי־כן אראה פניו אולי ישא פני׃ |
21. |
ותעבר המנחה על־פניו והוא לן בלילה־ההוא במחנה׃ |
22. |
ויקם בלילה הוא ויקח את־שתי נשיו ואת־שתי שפחתיו ואת־אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃ |
23. |
ויקחם ויעברם את־הנחל ויעבר את־אשר־לו׃ |
24. |
ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃ |
25. |
וירא כי לא יכל לו ויגע בכף־ירכו ותקע כף־ירך יעקב בהאבקו עמו׃ |
26. |
ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם־ברכתני׃ |
27. |
ויאמר אליו מה־שמך ויאמר יעקב׃ |
28. |
ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם־ישראל כי־שרית עם־אלהים ועם־ אנשים ותוכל׃ |
29. |
וישאל יעקב ויאמר הגידה־נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃ |
30. |
ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלהים פנים אל־פנים ותנצל נפשי׃ |
31. |
ויזרח־לו השמש כאשר עבר את־פנואל והוא צלע על־ירכו׃ |
32. |
על־כן לא־יאכלו בני־ישראל את־גיד הנשה אשר על־כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף־ירך יעקב בגיד הנשה׃ |