| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ותצא דינה בת־לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ |
| 2. |
וירא אתה שכם בן־חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ |
| 3. |
ותדבק נפשו בדינה בת־יעקב ויאהב את־הנער וידבר על־לב הנער׃ |
| 4. |
ויאמר שכם אל־חמור אביו לאמר קח־לי את־הילדה הזאת לאשה׃ |
| 5. |
ויעקב שמע כי טמא את־דינה בתו ובניו היו את־מקנהו בשדה והחרש יעקב עד־באם׃ |
| 6. |
ויצא חמור אבי־שכם אל־יעקב לדבר אתו׃ |
| 7. |
ובני יעקב באו מן־השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי־ נבלה עשה בישראל לשכב את־בת־יעקב וכן לא יעשה׃ |
| 8. |
וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ |
| 9. |
והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו־לנו ואת־בנתינו תקחו לכם׃ |
| 10. |
ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ |
| 11. |
ויאמר שכם אל־אביה ואל־אחיה אמצא־חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃ |
| 12. |
הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו־לי את־הנער לאשה׃ |
| 13. |
ויענו בני־יעקב את־שכם ואת־חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃ |
| 14. |
ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את־אחתנו לאיש אשר־לו ערלה כי־חרפה הוא לנו׃ |
| 15. |
אך־בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל־זכר׃ |
| 16. |
ונתנו את־בנתינו לכם ואת־בנתיכם נקח־לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃ |
| 17. |
ואם־לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את־בתנו והלכנו׃ |
| 18. |
וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן־חמור׃ |
| 19. |
ולא־אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת־יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃ |
| 20. |
ויבא חמור ושכם בנו אל־שער עירם וידברו אל־אנשי עירם לאמר׃ |
| 21. |
האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת־ידים לפניהם את־בנתם נקח־לנו לנשים ואת־בנתינו נתן להם׃ |
| 22. |
אך־בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל־ זכר כאשר הם נמלים׃ |
| 23. |
מקנהם וקנינם וכל־בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃ |
| 24. |
וישמעו אל־חמור ואל־שכם בנו כל־יצאי שער עירו וימלו כל־זכר כל־ יצאי שער עירו׃ |
| 25. |
ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני־בני־יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על־העיר בטח ויהרגו כל־זכר׃ |
| 26. |
ואת־חמור ואת־שכם בנו הרגו לפי־חרב ויקחו את־דינה מבית שכם ויצאו׃ |
| 27. |
בני יעקב באו על־החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃ |
| 28. |
את־צאנם ואת־בקרם ואת־חמריהם ואת אשר־בעיר ואת־אשר בשדה לקחו׃ |
| 29. |
ואת־כל־חילם ואת־כל־טפם ואת־נשיהם שבו ויבזו ואת כל־אשר בבית׃ |
| 30. |
ויאמר יעקב אל־שמעון ואל־לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃ |
| 31. |
ויאמרו הכזונה יעשה את־אחותנו׃ |