| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויקרא יעקב אל־בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר־יקרא אתכם באחרית הימים׃ |
| 2. |
הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל־ישראל אביכם׃ |
| 3. |
ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃ |
| 4. |
פחז כמים אל־תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃ |
| 5. |
שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃ |
| 6. |
בסדם אל־תבא נפשי בקהלם אל־תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו־שור׃ |
| 7. |
ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃ |
| 8. |
יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃ |
| 9. |
גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃ |
| 10. |
לא־יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי־יבא שילה ולו יקהת עמים׃ |
| 11. |
אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם־ענבים סותה׃ |
| 12. |
חכלילי עינים מיין ולבן־שנים מחלב׃ |
| 13. |
זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על־צידן׃ |
| 14. |
יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃ |
| 15. |
וירא מנחה כי טוב ואת־הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס־ עבד׃ |
| 16. |
דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃ |
| 17. |
יהי־דן נחש עלי־דרך שפיפן עלי־ארח הנשך עקבי־סוס ויפל רכבו אחור׃ |
| 18. |
לישועתך קויתי יהוה׃ |
| 19. |
גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃ |
| 20. |
מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני־מלך׃ |
| 21. |
נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי־שפר׃ |
| 22. |
בן פרת יוסף בן פרת עלי־עין בנות צעדה עלי־שור׃ |
| 23. |
וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃ |
| 24. |
ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃ |
| 25. |
מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃ |
| 26. |
ברכת אביך גברו על־ברכת הורי עד־תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ |
| 27. |
בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃ |
| 28. |
כל־אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר־דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃ |
| 29. |
ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל־עמי קברו אתי אל־אבתי אל־ המערה אשר בשדה עפרון החתי׃ |
| 30. |
במערה אשר בשדה המכפלה אשר על־פני־ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את־השדה מאת עפרן החתי לאחזת־קבר׃ |
| 31. |
שמה קברו את־אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את־יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את־לאה׃ |
| 32. |
מקנה השדה והמערה אשר־בו מאת בני־חת׃ |
| 33. |
ויכל יעקב לצות את־בניו ויאסף רגליו אל־המטה ויגוע ויאסף אל־ עמיו׃ |