hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי כי־החל האדם לרב על־פני האדמה ובנות ילדו להם׃ |
2. |
ויראו בני־האלהים את־בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃ |
3. |
ויאמר יהוה לא־ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃ |
4. |
הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־ בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ |
5. |
וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל־יצר מחשבת לבו רק רע כל־ היום׃ |
6. |
וינחם יהוה כי־עשה את־האדם בארץ ויתעצב אל־לבו׃ |
7. |
ויאמר יהוה אמחה את־האדם אשר־בראתי מעל פני האדמה מאדם עד־בהמה עד־רמש ועד־עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃ |
8. |
ונח מצא חן בעיני יהוה׃ |
9. |
אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את־האלהים התהלך־נח׃ |
10. |
ויולד נח שלשה בנים את־שם את־חם ואת־יפת׃ |
11. |
ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ |
12. |
וירא אלהים את־הארץ והנה נשחתה כי־השחית כל־בשר את־דרכו על־ הארץ׃ |
13. |
ויאמר אלהים לנח קץ כל־בשר בא לפני כי־מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את־הארץ׃ |
14. |
עשה לך תבת עצי־גפר קנים תעשה את־התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃ |
15. |
וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃ |
16. |
צהר תעשה לתבה ואל־אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃ |
17. |
ואני הנני מביא את־המבול מים על־הארץ לשחת כל־בשר אשר־בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר־בארץ יגוע׃ |
18. |
והקמתי את־בריתי אתך ובאת אל־התבה אתה ובניך ואשתך ונשי־בניך אתך׃ |
19. |
ומכל־החי מכל־בשר שנים מכל תביא אל־התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃ |
20. |
מהעוף למינהו ומן־הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃ |
21. |
ואתה קח־לך מכל־מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃ |
22. |
ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃ |