| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ׃ |
| 2. |
ומוראכם וחתכם יהיה על כל־חית הארץ ועל כל־עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל־דגי הים בידכם נתנו׃ |
| 3. |
כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל׃ |
| 4. |
אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ |
| 5. |
ואך את־דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם׃ |
| 6. |
שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם׃ |
| 7. |
ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו־בה׃ |
| 8. |
ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃ |
| 9. |
ואני הנני מקים את־בריתי אתכם ואת־זרעכם אחריכם׃ |
| 10. |
ואת כל־נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל־חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ |
| 11. |
והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ |
| 12. |
ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־ נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ |
| 13. |
את־קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ |
| 14. |
והיה בענני ענן על־הארץ ונראתה הקשת בענן׃ |
| 15. |
וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־ יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר׃ |
| 16. |
והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ׃ |
| 17. |
ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ׃ |
| 18. |
ויהיו בני־נח היצאים מן־התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ |
| 19. |
שלשה אלה בני־נח ומאלה נפצה כל־הארץ׃ |
| 20. |
ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ |
| 21. |
וישת מן־היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ |
| 22. |
וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני־אחיו בחוץ׃ |
| 23. |
ויקח שם ויפת את־השמלה וישימו על־שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ |
| 24. |
וייקץ נח מיינו וידע את אשר־עשה־לו בנו הקטן׃ |
| 25. |
ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ |
| 26. |
ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ |
| 27. |
יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו׃ |
| 28. |
ויחי־נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ |
| 29. |
ויהי כל־ימי־נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ |