| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויסף אף־יהוה לחרות בישראל ויסת את־דוד בהם לאמר לך מנה את־ ישראל ואת־יהודה׃ |
| 2. |
ויאמר המלך אל־יואב שר־החיל אשר־אתו שוט־נא בכל־שבטי ישראל מדן ועד־באר שבע ופקדו את־העם וידעתי את מספר העם׃ |
| 3. |
ויאמר יואב אל־המלך ויוסף יהוה אלהיך אל־העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני־המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה׃ |
| 4. |
ויחזק דבר־המלך אל־יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את־העם את־ישראל׃ |
| 5. |
ויעברו את־הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך־הנחל הגד ואל־ יעזר׃ |
| 6. |
ויבאו הגלעדה ואל־ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל־צידון׃ |
| 7. |
ויבאו מבצר־צר וכל־ערי החוי והכנעני ויצאו אל־נגב יהודה באר שבע׃ |
| 8. |
וישטו בכל־הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם׃ |
| 9. |
ויתן יואב את־מספר מפקד־העם אל־המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש־חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש־מאות אלף איש׃ |
| 10. |
ויך לב־דוד אתו אחרי־כן ספר את־העם ויאמר דוד אל־יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר־נא את־עון עבדך כי נסכלתי מאד׃ |
| 11. |
ויקם דוד בבקר ודבר־יהוה היה אל־גד הנביא חזה דוד לאמר׃ |
| 12. |
הלוך ודברת אל־דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר־לך אחת־ מהם ואעשה־לך׃ |
| 13. |
ויבא־גד אל־דוד ויגד־לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם־שלשה חדשים נסך לפני־צריך והוא רדפך ואם־היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה־אשיב שלחי דבר׃ |
| 14. |
ויאמר דוד אל־גד צר־לי מאד נפלה־נא ביד־יהוה כי־רבים רחמו וביד־ אדם אל־אפלה׃ |
| 15. |
ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד־עת מועד וימת מן־העם מדן ועד־ באר שבע שבעים אלף איש׃ |
| 16. |
וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל־הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם־גרן האורנה היבסי׃ |
| 17. |
ויאמר דוד אל־יהוה בראתו את־המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃ |
| 18. |
ויבא־גד אל־דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה היבסי׃ |
| 19. |
ויעל דוד כדבר־גד כאשר צוה יהוה׃ |
| 20. |
וישקף ארונה וירא את־המלך ואת־עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה׃ |
| 21. |
ויאמר ארונה מדוע בא אדני־המלך אל־עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את־הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם׃ |
| 22. |
ויאמר ארונה אל־דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים׃ |
| 23. |
הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל־המלך יהוה אלהיך ירצך׃ |
| 24. |
ויאמר המלך אל־ארונה לא כי־קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את־הגרן ואת־הבקר בכסף שקלים חמשים׃ |
| 25. |
ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל׃ |