| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃ |
| 2. |
ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי־לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך׃ |
| 3. |
ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את־אבישג השונמית ויבאו אתה למלך׃ |
| 4. |
והנערה יפה עד־מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה׃ |
| 5. |
ואדניה בן־חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו׃ |
| 6. |
ולא־עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם־הוא טוב־תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום׃ |
| 7. |
ויהיו דבריו עם יואב בן־צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה׃ |
| 8. |
וצדוק הכהן ובניהו בן־יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם־אדניהו׃ |
| 9. |
ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר־אצל עין רגל ויקרא את־כל־אחיו בני המלך ולכל־אנשי יהודה עבדי המלך׃ |
| 10. |
ואת־נתן הנביא ובניהו ואת־הגבורים ואת־שלמה אחיו לא קרא׃ |
| 11. |
ויאמר נתן אל־בת־שבע אם־שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן־ חגית ואדנינו דוד לא ידע׃ |
| 12. |
ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את־נפשך ואת־נפש בנך שלמה׃ |
| 13. |
לכי ובאי אל־המלך דוד ואמרת אליו הלא־אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי ומדוע מלך אדניהו׃ |
| 14. |
הנה עודך מדברת שם עם־המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את־דבריך׃ |
| 15. |
ותבא בת־שבע אל־המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את־המלך׃ |
| 16. |
ותקד בת־שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה־לך׃ |
| 17. |
ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי׃ |
| 18. |
ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת׃ |
| 19. |
ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא׃ |
| 20. |
ואתה אדני המלך עיני כל־ישראל עליך להגיד להם מי ישב על־כסא אדני־המלך אחריו׃ |
| 21. |
והיה כשכב אדני־המלך עם־אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃ |
| 22. |
והנה עודנה מדברת עם־המלך ונתן הנביא בא׃ |
| 23. |
ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על־ אפיו ארצה׃ |
| 24. |
ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על־ כסאי׃ |
| 25. |
כי ירד היום ויזבח שור ומריא־וצאן לרב ויקרא לכל־בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃ |
| 26. |
ולי אני־עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן־יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא׃ |
| 27. |
אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את־עבדיך מי ישב על־ כסא אדני־המלך אחריו׃ |
| 28. |
ויען המלך דוד ויאמר קראו־לי לבת־שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃ |
| 29. |
וישבע המלך ויאמר חי־יהוה אשר־פדה את־נפשי מכל־צרה׃ |
| 30. |
כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי־שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על־כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה׃ |
| 31. |
ותקד בת־שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם׃ |
| 32. |
ויאמר המלך דוד קראו־לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן־ יהוידע ויבאו לפני המלך׃ |
| 33. |
ויאמר המלך להם קחו עמכם את־עבדי אדניכם והרכבתם את־שלמה בני על־הפרדה אשר־לי והורדתם אתו אל־גחון׃ |
| 34. |
ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על־ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה׃ |
| 35. |
ועליתם אחריו ובא וישב על־כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על־ישראל ועל־יהודה׃ |
| 36. |
ויען בניהו בן־יהוידע את־המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך׃ |
| 37. |
כאשר היה יהוה עם־אדני המלך כן יהי עם־שלמה ויגדל את־כסאו מכסא אדני המלך דוד׃ |
| 38. |
וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את־שלמה על־פרדת המלך דוד וילכו אתו על־גחון׃ |
| 39. |
ויקח צדוק הכהן את־קרן השמן מן־האהל וימשח את־שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל־העם יחי המלך שלמה׃ |
| 40. |
ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃ |
| 41. |
וישמע אדניהו וכל־הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את־ קול השופר ויאמר מדוע קול־הקריה הומה׃ |
| 42. |
עודנו מדבר והנה יונתן בן־אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר׃ |
| 43. |
ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך־דוד המליך את־שלמה׃ |
| 44. |
וישלח אתו־המלך את־צדוק הכהן ואת־נתן הנביא ובניהו בן־יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך׃ |
| 45. |
וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם׃ |
| 46. |
וגם ישב שלמה על כסא המלוכה׃ |
| 47. |
וגם־באו עבדי המלך לברך את־אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את־ שם שלמה משמך ויגדל את־כסאו מכסאך וישתחו המלך על־המשכב׃ |
| 48. |
וגם־ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על־ כסאי ועיני ראות׃ |
| 49. |
ויחרדו ויקמו כל־הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו׃ |
| 50. |
ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃ |
| 51. |
ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את־המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע־לי כיום המלך שלמה אם־ימית את־עבדו בחרב׃ |
| 52. |
ויאמר שלמה אם יהיה לבן־חיל לא־יפל משערתו ארצה ואם־רעה תמצא־ בו ומת׃ |
| 53. |
וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר־ לו שלמה לך לביתך׃ |