| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת־בת־פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית׃ |
| 2. |
מן־הגוים אשר אמר־יהוה אל־בני ישראל לא־תבאו בהם והם לא־יבאו בכם אכן יטו את־לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה׃ |
| 3. |
ויהי־לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את־לבו׃ |
| 4. |
ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את־לבבו אחרי אלהים אחרים ולא־היה לבבו שלם עם־יהוה אלהיו כלבב דויד אביו׃ |
| 5. |
וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים׃ |
| 6. |
ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו׃ |
| 7. |
אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על־פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון׃ |
| 8. |
וכן עשה לכל־נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן׃ |
| 9. |
ויתאנף יהוה בשלמה כי־נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים׃ |
| 10. |
וצוה אליו על־הדבר הזה לבלתי־לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר־צוה יהוה׃ |
| 11. |
ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה־זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את־הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך׃ |
| 12. |
אך־בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה׃ |
| 13. |
רק את־כל־הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי׃ |
| 14. |
ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום׃ |
| 15. |
ויהי בהיות דוד את־אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את־החללים ויך כל־זכר באדום׃ |
| 16. |
כי ששת חדשים ישב־שם יואב וכל־ישראל עד־הכרית כל־זכר באדום׃ |
| 17. |
ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן׃ |
| 18. |
ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל־ פרעה מלך־מצרים ויתן־לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו׃ |
| 19. |
וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן־לו אשה את־אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה׃ |
| 20. |
ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה׃ |
| 21. |
והדד שמע במצרים כי־שכב דוד עם־אבתיו וכי־מת יואב שר־הצבא ויאמר הדד אל־פרעה שלחני ואלך אל־ארצי׃ |
| 22. |
ויאמר לו פרעה כי מה־אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל־ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני׃ |
| 23. |
ויקם אלהים לו שטן את־רזון בן־אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך־ צובה אדניו׃ |
| 24. |
ויקבץ עליו אנשים ויהי שר־גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק׃ |
| 25. |
ויהי שטן לישראל כל־ימי שלמה ואת־הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על־ארם׃ |
| 26. |
וירבעם בן־נבט אפרתי מן־הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך׃ |
| 27. |
וזה הדבר אשר־הרים יד במלך שלמה בנה את־המלוא סגר את־פרץ עיר דוד אביו׃ |
| 28. |
והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את־הנער כי־עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל־סבל בית יוסף׃ |
| 29. |
ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה׃ |
| 30. |
ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים׃ |
| 31. |
ויאמר לירבעם קח־לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את־הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים׃ |
| 32. |
והשבט האחד יהיה־לו למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל׃ |
| 33. |
יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני־עמון ולא־הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו׃ |
| 34. |
ולא־אקח את־כל־הממלכה מידו כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי׃ |
| 35. |
ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים׃ |
| 36. |
ולבנו אתן שבט־אחד למען היות־ניר לדויד־עבדי כל־הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם׃ |
| 37. |
ואתך אקח ומלכת בכל אשר־תאוה נפשך והיית מלך על־ישראל׃ |
| 38. |
והיה אם־תשמע את־כל־אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי והייתי עמך ובניתי לך בית־ נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את־ישראל׃ |
| 39. |
ואענה את־זרע דוד למען זאת אך לא כל־הימים׃ |
| 40. |
ויבקש שלמה להמית את־ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל־שישק מלך־ מצרים ויהי במצרים עד־מות שלמה׃ |
| 41. |
ויתר דברי שלמה וכל־אשר עשה וחכמתו הלוא־הם כתבים על־ספר דברי שלמה׃ |
| 42. |
והימים אשר מלך שלמה בירושלם על־כל־ישראל ארבעים שנה׃ |
| 43. |
וישכב שלמה עם־אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃ |