| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל־אחאב חי־יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם־יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם־לפי דברי׃ |
| 2. |
ויהי דבר־יהוה אליו לאמר׃ |
| 3. |
לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על־פני הירדן׃ |
| 4. |
והיה מהנחל תשתה ואת־הערבים צויתי לכלכלך שם׃ |
| 5. |
וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על־פני הירדן׃ |
| 6. |
והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן־הנחל ישתה׃ |
| 7. |
ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא־היה גשם בארץ׃ |
| 8. |
ויהי דבר־יהוה אליו לאמר׃ |
| 9. |
קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך׃ |
| 10. |
ויקם וילך צרפתה ויבא אל־פתח העיר והנה־שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי־נא לי מעט־מים בכלי ואשתה׃ |
| 11. |
ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי־נא לי פת־לחם בידך׃ |
| 12. |
ותאמר חי־יהוה אלהיך אם־יש־לי מעוג כי אם־מלא כף־קמח בכד ומעט־ שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃ |
| 13. |
ויאמר אליה אליהו אל־תיראי באי עשי כדברך אך עשי־לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה׃ |
| 14. |
כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן־יהוה גשם על־פני האדמה׃ |
| 15. |
ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא־והיא וביתה ימים׃ |
| 16. |
כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו׃ |
| 17. |
ויהי אחר הדברים האלה חלה בן־האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא־נותרה־בו נשמה׃ |
| 18. |
ותאמר אל־אליהו מה־לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את־עוני ולהמית את־בני׃ |
| 19. |
ויאמר אליה תני־לי את־בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל־העליה אשר־ הוא ישב שם וישכבהו על־מטתו׃ |
| 20. |
ויקרא אל־יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על־האלמנה אשר־אני מתגורר עמה הרעות להמית את־בנה׃ |
| 21. |
ויתמדד על־הילד שלש פעמים ויקרא אל־יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש־הילד הזה על־קרבו׃ |
| 22. |
וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש־הילד על־קרבו ויחי׃ |
| 23. |
ויקח אליהו את־הילד וירדהו מן־העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך׃ |
| 24. |
ותאמר האשה אל־אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר־יהוה בפיך אמת׃ |