| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון׃ |
| 2. |
וידבר אחאב אל־נבות לאמר תנה־לי את־כרמך ויהי־לי לגן־ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה־לך כסף מחיר זה׃ |
| 3. |
ויאמר נבות אל־אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את־נחלת אבתי לך׃ |
| 4. |
ויבא אחאב אל־ביתו סר וזעף על־הדבר אשר־דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא־אתן לך את־נחלת אבותי וישכב על־מטתו ויסב את־פניו ולא־ אכל לחם׃ |
| 5. |
ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה־זה רוחך סרה ואינך אכל לחם׃ |
| 6. |
וידבר אליה כי־אדבר אל־נבות היזרעאלי ואמר לו תנה־לי את־כרמך בכסף או אם־חפץ אתה אתנה־לך כרם תחתיו ויאמר לא־אתן לך את־כרמי׃ |
| 7. |
ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על־ישראל קום אכל־לחם ויטב לבך אני אתן לך את־כרם נבות היזרעאלי׃ |
| 8. |
ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים אל־הזקנים ואל־ החרים אשר בעירו הישבים את־נבות׃ |
| 9. |
ותכתב בספרים לאמר קראו־צום והושיבו את־נבות בראש העם׃ |
| 10. |
והושיבו שנים אנשים בני־בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת׃ |
| 11. |
ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם׃ |
| 12. |
קראו צום והשיבו את־נבות בראש העם׃ |
| 13. |
ויבאו שני האנשים בני־בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את־ נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת׃ |
| 14. |
וישלחו אל־איזבל לאמר סקל נבות וימת׃ |
| 15. |
ויהי כשמע איזבל כי־סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל־אחאב קום רש את־כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת־לך בכסף כי אין נבות חי כי־מת׃ |
| 16. |
ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל־כרם נבות היזרעאלי לרשתו׃ |
| 17. |
ויהי דבר־יהוה אל־אליהו התשבי לאמר׃ |
| 18. |
קום רד לקראת אחאב מלך־ישראל אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר־ירד שם לרשתו׃ |
| 19. |
ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם־ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את־דם נבות ילקו הכלבים את־דמך גם־אתה׃ |
| 20. |
ויאמר אחאב אל־אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה׃ |
| 21. |
הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃ |
| 22. |
ונתתי את־ביתך כבית ירבעם בן־נבט וכבית בעשא בן־אחיה אל־הכעס אשר הכעסת ותחטא את־ישראל׃ |
| 23. |
וגם־לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את־איזבל בחל יזרעאל׃ |
| 24. |
המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים׃ |
| 25. |
רק לא־היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר־הסתה אתו איזבל אשתו׃ |
| 26. |
ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ |
| 27. |
ויהי כשמע אחאב את־הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם־שק על־בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט׃ |
| 28. |
ויהי דבר־יהוה אל־אליהו התשבי לאמר׃ |
| 29. |
הראית כי־נכנע אחאב מלפני יען כי־נכנע מפני לא־אבי הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על־ביתו׃ |