| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
אז יקהל שלמה את־זקני ישראל את־כל־ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל־המלך שלמה ירושלם להעלות את־ארון ברית־יהוה מעיר דוד היא ציון׃ |
| 2. |
ויקהלו אל־המלך שלמה כל־איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי׃ |
| 3. |
ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את־הארון׃ |
| 4. |
ויעלו את־ארון יהוה ואת־אהל מועד ואת־כל־כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים׃ |
| 5. |
והמלך שלמה וכל־עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא־יספרו ולא ימנו מרב׃ |
| 6. |
ויבאו הכהנים את־ארון ברית־יהוה אל־מקומו אל־דביר הבית אל־קדש הקדשים אל־תחת כנפי הכרובים׃ |
| 7. |
כי הכרובים פרשים כנפים אל־מקום הארון ויסכו הכרבים על־הארון ועל־בדיו מלמעלה׃ |
| 8. |
ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן־הקדש על־פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה׃ |
| 9. |
אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם־בני ישראל בצאתם מארץ מצרים׃ |
| 10. |
ויהי בצאת הכהנים מן־הקדש והענן מלא את־בית יהוה׃ |
| 11. |
ולא־יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי־מלא כבוד־יהוה את־בית יהוה׃ |
| 12. |
אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל׃ |
| 13. |
בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים׃ |
| 14. |
ויסב המלך את־פניו ויברך את כל־קהל ישראל וכל־קהל ישראל עמד׃ |
| 15. |
ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר׃ |
| 16. |
מן־היום אשר הוצאתי את־עמי את־ישראל ממצרים לא־בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על־עמי ישראל׃ |
| 17. |
ויהי עם־לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃ |
| 18. |
ויאמר יהוה אל־דוד אבי יען אשר היה עם־לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם־לבבך׃ |
| 19. |
רק אתה לא תבנה הבית כי אם־בנך היצא מחלציך הוא־יבנה הבית לשמי׃ |
| 20. |
ויקם יהוה את־דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על־כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃ |
| 21. |
ואשם שם מקום לארון אשר־שם ברית יהוה אשר כרת עם־אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים׃ |
| 22. |
ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו השמים׃ |
| 23. |
ויאמר יהוה אלהי ישראל אין־כמוך אלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל־לבם׃ |
| 24. |
אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר־דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃ |
| 25. |
ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא־יכרת לך איש מלפני ישב על־כסא ישראל רק אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני׃ |
| 26. |
ועתה אלהי ישראל יאמן נא דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי׃ |
| 27. |
כי האמנם ישב אלהים על־הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי־הבית הזה אשר בניתי׃ |
| 28. |
ופנית אל־תפלת עבדך ואל־תחנתו יהוה אלהי לשמע אל־הרנה ואל־ התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום׃ |
| 29. |
להיות עינך פתחות אל־הבית הזה לילה ויום אל־המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל־התפלה אשר יתפלל עבדך אל־המקום הזה׃ |
| 30. |
ושמעת אל־תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל־המקום הזה ואתה תשמע אל־מקום שבתך אל־השמים ושמעת וסלחת׃ |
| 31. |
את אשר יחטא איש לרעהו ונשא־בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃ |
| 32. |
ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את־עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ |
| 33. |
בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו־לך ושבו אליך והודו את־ שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה׃ |
| 34. |
ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל־האדמה אשר נתת לאבותם׃ |
| 35. |
בהעצר שמים ולא־יהיה מטר כי יחטאו־לך והתפללו אל־המקום הזה והודו את־שמך ומחטאתם ישובון כי תענם׃ |
| 36. |
ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את־הדרך הטובה אשר ילכו־בה ונתתה מטר על־ארצך אשר־נתתה לעמך לנחלה׃ |
| 37. |
רעב כי־יהיה בארץ דבר כי־יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר־לו איבו בארץ שעריו כל־נגע כל־מחלה׃ |
| 38. |
כל־תפלה כל־תחנה אשר תהיה לכל־האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל־הבית הזה׃ |
| 39. |
ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל־דרכיו אשר תדע את־לבבו כי־אתה ידעת לבדך את־לבב כל־בני האדם׃ |
| 40. |
למען יראוך כל־הימים אשר־הם חיים על־פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ |
| 41. |
וגם אל־הנכרי אשר לא־מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך׃ |
| 42. |
כי ישמעון את־שמך הגדול ואת־ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל־הבית הזה׃ |
| 43. |
אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר־יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל־עמי הארץ את־שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי־שמך נקרא על־הבית הזה אשר בניתי׃ |
| 44. |
כי־יצא עמך למלחמה על־איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל־יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר־בנתי לשמך׃ |
| 45. |
ושמעת השמים את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם׃ |
| 46. |
כי יחטאו־לך כי אין אדם אשר לא־יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל־ארץ האויב רחוקה או קרובה׃ |
| 47. |
והשיבו אל־לבם בארץ אשר נשבו־שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו׃ |
| 48. |
ושבו אליך בכל־לבבם ובכל־נפשם בארץ איביהם אשר־שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר־בנית לשמך׃ |
| 49. |
ושמעת השמים מכון שבתך את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם׃ |
| 50. |
וסלחת לעמך אשר חטאו־לך ולכל־פשעיהם אשר פשעו־בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום׃ |
| 51. |
כי־עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל׃ |
| 52. |
להיות עיניך פתחות אל־תחנת עבדך ואל־תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך׃ |
| 53. |
כי־אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את־אבתינו ממצרים אדני יהוה׃ |
| 54. |
ויהי ככלות שלמה להתפלל אל־יהוה את כל־התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על־ברכיו וכפיו פרשות השמים׃ |
| 55. |
ויעמד ויברך את כל־קהל ישראל קול גדול לאמר׃ |
| 56. |
ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא־נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו׃ |
| 57. |
יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם־אבתינו אל־יעזבנו ואל־יטשנו׃ |
| 58. |
להטות לבבנו אליו ללכת בכל־דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את־אבתינו׃ |
| 59. |
ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל־יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר־יום ביומו׃ |
| 60. |
למען דעת כל־עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד׃ |
| 61. |
והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה׃ |
| 62. |
והמלך וכל־ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה׃ |
| 63. |
ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את־בית יהוה המלך וכל־בני ישראל׃ |
| 64. |
ביום ההוא קדש המלך את־תוך החצר אשר לפני בית־יהוה כי־עשה שם את־העלה ואת־המנחה ואת חלבי השלמים כי־מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את־העלה ואת־המנחה ואת חלבי השלמים׃ |
| 65. |
ויעש שלמה בעת־ההיא את־החג וכל־ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד־נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום׃ |
| 66. |
ביום השמיני שלח את־העם ויברכו את־המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל־הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו׃ |