| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויעש־לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט־לו אהל׃ |
| 2. |
אז אמר דויד לא לשאת את־ארון האלהים כי אם־הלוים כי־בם בחר יהוה לשאת את־ארון יהוה ולשרתו עד־עולם׃ |
| 3. |
ויקהל דויד את־כל־ישראל אל־ירושלם להעלות את־ארון יהוה אל־מקומו אשר־הכין לו׃ |
| 4. |
ויאסף דויד את־בני אהרן ואת־הלוים׃ |
| 5. |
לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים׃ |
| 6. |
לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים׃ |
| 7. |
לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים׃ |
| 8. |
לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים׃ |
| 9. |
לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים׃ |
| 10. |
לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר׃ |
| 11. |
ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב׃ |
| 12. |
ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל־הכינותי לו׃ |
| 13. |
כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי־לא דרשנהו כמשפט׃ |
| 14. |
ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את־ארון יהוה אלהי ישראל׃ |
| 15. |
וישאו בני־הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם׃ |
| 16. |
ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את־אחיהם המשררים בכלי־שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים־בקול לשמחה׃ |
| 17. |
ויעמידו הלוים את הימן בן־יואל ומן־אחיו אסף בן־ברכיהו ומן־בני מררי אחיהם איתן בן־קושיהו׃ |
| 18. |
ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים׃ |
| 19. |
והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע׃ |
| 20. |
וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על־עלמות׃ |
| 21. |
ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על־ השמינית לנצח׃ |
| 22. |
וכנניהו שר־הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא׃ |
| 23. |
וברכיה ואלקנה שערים לארון׃ |
| 24. |
ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון׃ |
| 25. |
ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את־ארון ברית־ יהוה מן־בית עבד־אדם בשמחה׃ |
| 26. |
ויהי בעזר האלהים את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה ויזבחו שבעה־ פרים ושבעה אילים׃ |
| 27. |
ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל־הלוים הנשאים את־הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל־דויד אפוד בד׃ |
| 28. |
וכל־ישראל מעלים את־ארון ברית־יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות׃ |
| 29. |
ויהי ארון ברית יהוה בא עד־עיר דויד ומיכל בת־שאול נשקפה בעד החלון ותרא את־המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה׃ |