| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמר דויד המלך לכל־הקהל שלמה בני אחד בחר־בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים׃ |
| 2. |
וככל־כחי הכינותי לבית־אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני־שהם ומלואים אבני־פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני־שיש לרב׃ |
| 3. |
ועוד ברצותי בבית אלהי יש־לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית־אלהי למעלה מכל־הכינותי לבית הקדש׃ |
| 4. |
שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר־כסף מזקק לטוח קירות הבתים׃ |
| 5. |
לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל־מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה׃ |
| 6. |
ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך׃ |
| 7. |
ויתנו לעבודת בית־האלהים זהב ככרים חמשת־אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה־ אלף ככרים׃ |
| 8. |
והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית־יהוה על יד־יחיאל הגרשני׃ |
| 9. |
וישמחו העם על־התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה׃ |
| 10. |
ויברך דויד את־יהוה לעיני כל־הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד־עולם׃ |
| 11. |
לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי־כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש׃ |
| 12. |
והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל׃ |
| 13. |
ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך׃ |
| 14. |
וכי מי אני ומי עמי כי־נעצר כח להתנדב כזאת כי־ממך הכל ומידך נתנו לך׃ |
| 15. |
כי־גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל־אבתינו כצל ימינו על־הארץ ואין מקוה׃ |
| 16. |
יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות־לך בית לשם קדשך מידך היא ולך הכל׃ |
| 17. |
וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל־אלה ועתה עמך הנמצאו־פה ראיתי בשמחה להתנדב־לך׃ |
| 18. |
יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה־זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך׃ |
| 19. |
ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר־הכינותי׃ |
| 20. |
ויאמר דויד לכל־הקהל ברכו־נא את־יהוה אלהיכם ויברכו כל־הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך׃ |
| 21. |
ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל־ישראל׃ |
| 22. |
ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן־דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן׃ |
| 23. |
וישב שלמה על־כסא יהוה למלך תחת־דויד אביו ויצלח וישמעו אליו כל־ישראל׃ |
| 24. |
וכל־השרים והגברים וגם כל־בני המלך דויד נתנו יד תחת שלמה המלך׃ |
| 25. |
ויגדל יהוה את־שלמה למעלה לעיני כל־ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא־היה על־כל־מלך לפניו על־ישראל׃ |
| 26. |
ודויד בן־ישי מלך על־כל־ישראל׃ |
| 27. |
והימים אשר מלך על־ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש׃ |
| 28. |
וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו׃ |
| 29. |
ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים הנם כתובים על־דברי שמואל הראה ועל־דברי נתן הנביא ועל־דברי גד החזה׃ |
| 30. |
עם כל־מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל־ישראל ועל כל־ ממלכות הארצות׃ |