| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך־ישראל על־יהודה ויבן את־ הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה׃ |
| 2. |
ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה ובית המלך וישלח אל־בן־הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר׃ |
| 3. |
ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את־בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי׃ |
| 4. |
וישמע בן הדד אל־המלך אסא וישלח את־שרי החילים אשר־לו אל־ערי ישראל ויכו את־עיון ואת־דן ואת אבל מים ואת כל־מסכנות ערי נפתלי׃ |
| 5. |
ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את־הרמה וישבת את־מלאכתו׃ |
| 6. |
ואסא המלך לקח את־כל־יהודה וישאו את־אבני הרמה ואת־עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את־גבע ואת־המצפה׃ |
| 7. |
ובעת ההיא בא חנני הראה אל־אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על־ מלך ארם ולא נשענת על־יהוה אלהיך על־כן נמלט חיל מלך־ארם מידך׃ |
| 8. |
הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על־יהוה נתנם בידך׃ |
| 9. |
כי יהוה עיניו משטטות בכל־הארץ להתחזק עם־לבבם שלם אליו נסכלת על־זאת כי מעתה יש עמך מלחמות׃ |
| 10. |
ויכעס אסא אל־הראה ויתנהו בית המהפכת כי־בזעף עמו על־זאת וירצץ אסא מן־העם בעת ההיא׃ |
| 11. |
והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים הנם כתובים על־ספר המלכים ליהודה וישראל׃ |
| 12. |
ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד־למעלה חליו וגם־ בחליו לא־דרש את־יהוה כי ברפאים׃ |
| 13. |
וישכב אסא עם־אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו׃ |
| 14. |
ויקברהו בקברתיו אשר כרה־לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו־לו שרפה גדולה עד־למאד׃ |