| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב׃ |
| 2. |
וירד לקץ שנים אל־אחאב לשמרון ויזבח־לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל־רמות גלעד׃ |
| 3. |
ויאמר אחאב מלך־ישראל אל־יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי ועמך במלחמה׃ |
| 4. |
ויאמר יהושפט אל־מלך ישראל דרש־נא כיום את־דבר יהוה׃ |
| 5. |
ויקבץ מלך־ישראל את־הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל־ רמת גלעד למלחמה אם־אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך׃ |
| 6. |
ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו׃ |
| 7. |
ויאמר מלך־ישראל אל־יהושפט עוד איש־אחד לדרוש את־יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי־איננו מתנבא עלי לטובה כי כל־ימיו לרעה הוא מיכיהו בן־ ימלא ויאמר יהושפט אל־יאמר המלך כן׃ |
| 8. |
ויקרא מלך ישראל אל־סריס אחד ויאמר מהר מיכהו בן־ימלא׃ |
| 9. |
ומלך ישראל ויהושפט מלך־יהודה יושבים איש על־כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן פתח שער שמרון וכל־הנביאים מתנבאים לפניהם׃ |
| 10. |
ויעש לו צדקיהו בן־כנענה קרני ברזל ויאמר כה־אמר יהוה באלה תנגח את־ארם עד־כלותם׃ |
| 11. |
וכל־הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃ |
| 12. |
והמלאך אשר־הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה־ אחד טוב אל־המלך ויהי־נא דברך כאחד מהם ודברת טוב׃ |
| 13. |
ויאמר מיכיהו חי־יהוה כי את־אשר־יאמר אלהי אתו אדבר׃ |
| 14. |
ויבא אל־המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל־רמת גלעד למלחמה אם־ אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם׃ |
| 15. |
ויאמר אליו המלך עד־כמה פעמים אני משביעך אשר לא־תדבר אלי רק־ אמת בשם יהוה׃ |
| 16. |
ויאמר ראיתי את־כל־ישראל נפוצים על־ההרים כצאן אשר אין־להן רעה ויאמר יהוה לא־אדנים לאלה ישובו איש־לביתו בשלום׃ |
| 17. |
ויאמר מלך־ישראל אל־יהושפט הלא אמרתי אליך לא־יתנבא עלי טוב כי אם־לרע׃ |
| 18. |
ויאמר לכן שמעו דבר־יהוה ראיתי את־יהוה יושב על־כסאו וכל־צבא השמים עמדים על־ימינו ושמאלו׃ |
| 19. |
ויאמר יהוה מי יפתה את־אחאב מלך־ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה׃ |
| 20. |
ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃ |
| 21. |
ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל־נביאיו ויאמר תפתה וגם־תוכל צא ועשה־כן׃ |
| 22. |
ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃ |
| 23. |
ויגש צדקיהו בן־כנענה ויך את־מיכיהו על־הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח־יהוה מאתי לדבר אתך׃ |
| 24. |
ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא׃ |
| 25. |
ויאמר מלך ישראל קחו את־מיכיהו והשיבהו אל־אמון שר־העיר ואל־ יואש בן־המלך׃ |
| 26. |
ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום׃ |
| 27. |
ויאמר מיכיהו אם־שוב תשוב בשלום לא־דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃ |
| 28. |
ויעל מלך־ישראל ויהושפט מלך־יהודה אל־רמת גלעד׃ |
| 29. |
ויאמר מלך ישראל אל־יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה׃ |
| 30. |
ומלך ארם צוה את־שרי הרכב אשר־לו לאמר לא תלחמו את־הקטן את־ הגדול כי אם־את־מלך ישראל לבדו׃ |
| 31. |
ויהי כראות שרי הרכב את־יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו׃ |
| 32. |
ויהי כראות שרי הרכב כי לא־היה מלך ישראל וישבו מאחריו׃ |
| 33. |
ואיש משך בקשת לתמו ויך את־מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך והוצאתני מן־המחנה כי החליתי׃ |
| 34. |
ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד־ הערב וימת לעת בוא השמש׃ |