| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל׃ |
| 2. |
ואני בניתי בית־זבל לך ומכון לשבתך עולמים׃ |
| 3. |
ויסב המלך את־פניו ויברך את כל־קהל ישראל וכל־קהל ישראל עומד׃ |
| 4. |
ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר׃ |
| 5. |
מן־היום אשר הוצאתי את־עמי מארץ מצרים לא־בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא־בחרתי באיש להיות נגיד על־עמי ישראל׃ |
| 6. |
ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על־עמי ישראל׃ |
| 7. |
ויהי עם־לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃ |
| 8. |
ויאמר יהוה אל־דויד אבי יען אשר היה עם־לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם־לבבך׃ |
| 9. |
רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא־יבנה הבית לשמי׃ |
| 10. |
ויקם יהוה את־דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על־כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃ |
| 11. |
ואשים שם את־הארון אשר־שם ברית יהוה אשר כרת עם־בני ישראל׃ |
| 12. |
ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו׃ |
| 13. |
כי־עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על־ברכיו נגד כל־קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה׃ |
| 14. |
ויאמר יהוה אלהי ישראל אין־כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל־לבם׃ |
| 15. |
אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר־דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃ |
| 16. |
ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא־יכרת לך איש מלפני יושב על־כסא ישראל רק אם־ישמרו בניך את־דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני׃ |
| 17. |
ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד׃ |
| 18. |
כי האמנם ישב אלהים את־האדם על־הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי־הבית הזה אשר בניתי׃ |
| 19. |
ופנית אל־תפלת עבדך ואל־תחנתו יהוה אלהי לשמע אל־הרנה ואל־ התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך׃ |
| 20. |
להיות עיניך פתחות אל־הבית הזה יומם ולילה אל־המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל־התפלה אשר יתפלל עבדך אל־המקום הזה׃ |
| 21. |
ושמעת אל־תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל־המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן־השמים ושמעת וסלחת׃ |
| 22. |
אם־יחטא איש לרעהו ונשא־בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃ |
| 23. |
ואתה תשמע מן־השמים ועשית ושפטת את־עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ |
| 24. |
ואם־ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו־לך ושבו והודו את־שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה׃ |
| 25. |
ואתה תשמע מן־השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל־האדמה אשר־נתתה להם ולאבתיהם׃ |
| 26. |
בהעצר השמים ולא־יהיה מטר כי יחטאו־לך והתפללו אל־המקום הזה והודו את־שמך מחטאתם ישובון כי תענם׃ |
| 27. |
ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל־הדרך הטובה אשר ילכו־בה ונתתה מטר על־ארצך אשר־נתתה לעמך לנחלה׃ |
| 28. |
רעב כי־יהיה בארץ דבר כי־יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר־לו אויביו בארץ שעריו כל־נגע וכל־מחלה׃ |
| 29. |
כל־תפלה כל־תחנה אשר יהיה לכל־האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל־הבית הזה׃ |
| 30. |
ואתה תשמע מן־השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל־דרכיו אשר תדע את־לבבו כי אתה לבדך ידעת את־לבב בני האדם׃ |
| 31. |
למען ייראוך ללכת בדרכיך כל־הימים אשר־הם חיים על־פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ |
| 32. |
וגם אל־הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל־הבית הזה׃ |
| 33. |
ואתה תשמע מן־השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר־יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל־עמי הארץ את־שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי־שמך נקרא על־הבית הזה אשר בניתי׃ |
| 34. |
כי־יצא עמך למלחמה על־אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר־בניתי לשמך׃ |
| 35. |
ושמעת מן־השמים את־תפלתם ואת־תחנתם ועשית משפטם׃ |
| 36. |
כי יחטאו־לך כי אין אדם אשר לא־יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל־ארץ רחוקה או קרובה׃ |
| 37. |
והשיבו אל־לבבם בארץ אשר נשבו־שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו׃ |
| 38. |
ושבו אליך בכל־לבם ובכל־נפשם בארץ שבים אשר־שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר־בניתי לשמך׃ |
| 39. |
ושמעת מן־השמים ממכון שבתך את־תפלתם ואת־תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו־לך׃ |
| 40. |
עתה אלהי יהיו־נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה׃ |
| 41. |
ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב׃ |
| 42. |
יהוה אלהים אל־תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך׃ |