hebrew | |
---|---|
1. |
ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את־ היין ואתנה למלך ולא־הייתי רע לפניו׃ |
2. |
ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי־אם רע לב ואירא הרבה מאד׃ |
3. |
ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא־ירעו פני אשר העיר בית־קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש׃ |
4. |
ויאמר לי המלך על־מה־זה אתה מבקש ואתפלל אל־אלהי השמים׃ |
5. |
ואמר למלך אם־על־המלך טוב ואם־ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל־ יהודה אל־עיר קברות אבתי ואבננה׃ |
6. |
ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד־מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני־המלך וישלחני ואתנה לו זמן׃ |
7. |
ואומר למלך אם־על־המלך טוב אגרות יתנו־לי על־פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר־אבוא אל־יהודה׃ |
8. |
ואגרת אל־אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן־לי עצים לקרות את־שערי הבירה אשר־לבית ולחומת העיר ולבית אשר־אבוא אליו ויתן־לי המלך כיד־ אלהי הטובה עלי׃ |
9. |
ואבוא אל־פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים׃ |
10. |
וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר־בא אדם לבקש טובה לבני ישראל׃ |
11. |
ואבוא אל־ירושלם ואהי־שם ימים שלשה׃ |
12. |
ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא־הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל־ לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם־הבהמה אשר אני רכב בה׃ |
13. |
ואצאה בשער־הגיא לילה ואל־פני עין התנין ואל־שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר־המפרוצים ושעריה אכלו באש׃ |
14. |
ואעבר אל־שער העין ואל־ברכת המלך ואין־מקום לבהמה לעבר תחתי׃ |
15. |
ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא ואשוב׃ |
16. |
והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה עד־כן לא הגדתי׃ |
17. |
ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את־חומת ירושלם ולא־נהיה עוד חרפה׃ |
18. |
ואגיד להם את־יד אלהי אשר־היא טובה עלי ואף־דברי המלך אשר אמר־ לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה׃ |
19. |
וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה־הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים׃ |
20. |
ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין־חלק וצדקה וזכרון בירושלם׃ |