| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ברכי נפשי את־יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ |
| 2. |
עטה־אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ |
| 3. |
המקרה במים עליותיו השם־עבים רכובו המהלך על־כנפי־רוח׃ |
| 4. |
עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ |
| 5. |
יסד־ארץ על־מכוניה בל־תמוט עולם ועד׃ |
| 6. |
תהום כלבוש כסיתו על־הרים יעמדו־מים׃ |
| 7. |
מן־גערתך ינוסון מן־קול רעמך יחפזון׃ |
| 8. |
יעלו הרים ירדו בקעות אל־מקום זה יסדת להם׃ |
| 9. |
גבול־שמת בל־יעברון בל־ישובון לכסות הארץ׃ |
| 10. |
המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ |
| 11. |
ישקו כל־חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ |
| 12. |
עליהם עוף־השמים ישכון מבין עפאים יתנו־קול׃ |
| 13. |
משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ |
| 14. |
מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן־הארץ׃ |
| 15. |
ויין ישמח לבב־אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב־אנוש יסעד׃ |
| 16. |
ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ |
| 17. |
אשר־שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ |
| 18. |
הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ |
| 19. |
עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ |
| 20. |
תשת־חשך ויהי לילה בו־תרמש כל־חיתו־יער׃ |
| 21. |
הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ |
| 22. |
תזרח השמש יאספון ואל־מעונתם ירבצון׃ |
| 23. |
יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי־ערב׃ |
| 24. |
מה־רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ |
| 25. |
זה הים גדול ורחב ידים שם־רמש ואין מספר חיות קטנות עם־גדלות׃ |
| 26. |
שם אניות יהלכון לויתן זה־יצרת לשחק־בו׃ |
| 27. |
כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ |
| 28. |
תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ |
| 29. |
תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל־עפרם ישובון׃ |
| 30. |
תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ |
| 31. |
יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ |
| 32. |
המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ |
| 33. |
אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ |
| 34. |
יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ |
| 35. |
יתמו חטאים מן־הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את־יהוה הללו־ יה׃ |