| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
לדוד אל־תתחר במרעים אל־תקנא בעשי עולה׃ |
| 2. |
כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃ |
| 3. |
בטח ביהוה ועשה־טוב שכן־ארץ ורעה אמונה׃ |
| 4. |
והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃ |
| 5. |
גול על־יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃ |
| 6. |
והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃ |
| 7. |
דום ליהוה והתחולל לו אל־תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃ |
| 8. |
הרף מאף ועזב חמה אל־תתחר אך־להרע׃ |
| 9. |
כי־מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו־ארץ׃ |
| 10. |
ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על־מקומו ואיננו׃ |
| 11. |
וענוים יירשו־ארץ והתענגו על־רב שלום׃ |
| 12. |
זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ |
| 13. |
אדני ישחק־לו כי־ראה כי־יבא יומו׃ |
| 14. |
חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי־דרך׃ |
| 15. |
חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃ |
| 16. |
טוב־מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃ |
| 17. |
כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃ |
| 18. |
יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ |
| 19. |
לא־יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃ |
| 20. |
כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃ |
| 21. |
לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃ |
| 22. |
כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃ |
| 23. |
מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ |
| 24. |
כי־יפל לא־יוטל כי־יהוה סומך ידו׃ |
| 25. |
נער הייתי גם־זקנתי ולא־ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש־לחם׃ |
| 26. |
כל־היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ |
| 27. |
סור מרע ועשה־טוב ושכן לעולם׃ |
| 28. |
כי יהוה אהב משפט ולא־יעזב את־חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃ |
| 29. |
צדיקים יירשו־ארץ וישכנו לעד עליה׃ |
| 30. |
פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃ |
| 31. |
תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃ |
| 32. |
צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃ |
| 33. |
יהוה לא־יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃ |
| 34. |
קוה אל־יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃ |
| 35. |
ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ |
| 36. |
ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃ |
| 37. |
שמר־תם וראה ישר כי־אחרית לאיש שלום׃ |
| 38. |
ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃ |
| 39. |
ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ |
| 40. |
ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי־חסו בו׃ |