| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
למנצח לבני־קרח משכיל׃ |
| 2. |
אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו־לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ |
| 3. |
אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ |
| 4. |
כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא־הושיעה למו כי־ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ |
| 5. |
אתה־הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ |
| 6. |
בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ |
| 7. |
כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ |
| 8. |
כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ |
| 9. |
באלהים הללנו כל־היום ושמך לעולם נודה סלה׃ |
| 10. |
אף־זנחת ותכלימנו ולא־תצא בצבאותינו׃ |
| 11. |
תשיבנו אחור מני־צר ומשנאינו שסו למו׃ |
| 12. |
תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ |
| 13. |
תמכר־עמך בלא־הון ולא־רבית במחיריהם׃ |
| 14. |
תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ |
| 15. |
תשימנו משל בגוים מנוד־ראש בל־אמים׃ |
| 16. |
כל־היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ |
| 17. |
מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ |
| 18. |
כל־זאת באתנו ולא שכחנוך ולא־שקרנו בבריתך׃ |
| 19. |
לא־נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ |
| 20. |
כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ |
| 21. |
אם־שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ |
| 22. |
הלא אלהים יחקר־זאת כי־הוא ידע תעלמות לב׃ |
| 23. |
כי־עליך הרגנו כל־היום נחשבנו כצאן טבחה׃ |
| 24. |
עורה למה תישן אדני הקיצה אל־תזנח לנצח׃ |
| 25. |
למה־פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ |
| 26. |
כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ |
| 27. |
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ |