| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
בך־יהוה חסיתי אל־אבושה לעולם׃ |
| 2. |
בצדקתך תצילני ותפלטני הטה־אלי אזנך והושיעני׃ |
| 3. |
היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי־סלעי ומצודתי אתה׃ |
| 4. |
אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ |
| 5. |
כי־אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ |
| 6. |
עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ |
| 7. |
כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי־עז׃ |
| 8. |
ימלא פי תהלתך כל־היום תפארתך׃ |
| 9. |
אל־תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל־תעזבני׃ |
| 10. |
כי־אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ |
| 11. |
לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי־אין מציל׃ |
| 12. |
אלהים אל־תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ |
| 13. |
יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ |
| 14. |
ואני תמיד איחל והוספתי על־כל־תהלתך׃ |
| 15. |
פי יספר צדקתך כל־היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ |
| 16. |
אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ |
| 17. |
אלהים למדתני מנעורי ועד־הנה אגיד נפלאותיך׃ |
| 18. |
וגם עד־זקנה ושיבה אלהים אל־תעזבני עד־אגיד זרועך לדור לכל־ יבוא גבורתך׃ |
| 19. |
וצדקתך אלהים עד־מרום אשר־עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ |
| 20. |
אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ |
| 21. |
תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ |
| 22. |
גם־אני אודך בכלי־נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ |
| 23. |
תרננה שפתי כי אזמרה־לך ונפשי אשר פדית׃ |
| 24. |
גם־לשוני כל־היום תהגה צדקתך כי־בשו כי־חפרו מבקשי רעתי׃ |