| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ |
| 2. |
זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר־ציון זה שכנת בו׃ |
| 3. |
הרימה פעמיך למשאות נצח כל־הרע אויב בקדש׃ |
| 4. |
שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ |
| 5. |
יודע כמביא למעלה בסבך־עץ קרדמות׃ |
| 6. |
ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ |
| 7. |
שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן־שמך׃ |
| 8. |
אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל־מועדי־אל בארץ׃ |
| 9. |
אותתינו לא ראינו אין־עוד נביא ולא־אתנו ידע עד־מה׃ |
| 10. |
עד־מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ |
| 11. |
למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ |
| 12. |
ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ |
| 13. |
אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על־המים׃ |
| 14. |
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ |
| 15. |
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ |
| 16. |
לך יום אף־לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ |
| 17. |
אתה הצבת כל־גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ |
| 18. |
זכר־זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ |
| 19. |
אל־תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל־תשכח לנצח׃ |
| 20. |
הבט לברית כי מלאו מחשכי־ארץ נאות חמס׃ |
| 21. |
אל־ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ |
| 22. |
קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני־נבל כל־היום׃ |
| 23. |
אל־תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ |