| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
למנצח עלמות לבן מזמור לדוד׃ |
| 2. |
אודה יהוה בכל־לבי אספרה כל־נפלאותיך׃ |
| 3. |
אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון׃ |
| 4. |
בשוב־אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃ |
| 5. |
כי־עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק׃ |
| 6. |
גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד׃ |
| 7. |
האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃ |
| 8. |
ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו׃ |
| 9. |
והוא ישפט־תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃ |
| 10. |
ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה׃ |
| 11. |
ויבטחו בך יודעי שמך כי לא־עזבת דרשיך יהוה׃ |
| 12. |
זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃ |
| 13. |
כי־דרש דמים אותם זכר לא־שכח צעקת עניים׃ |
| 14. |
חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃ |
| 15. |
למען אספרה כל־תהלתיך בשערי בת־ציון אגילה בישועתך׃ |
| 16. |
טבעו גוים בשחת עשו ברשת־זו טמנו נלכדה רגלם׃ |
| 17. |
נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃ |
| 18. |
ישובו רשעים לשאולה כל־גוים שכחי אלהים׃ |
| 19. |
כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד׃ |
| 20. |
קומה יהוה אל־יעז אנוש ישפטו גוים על־פניך׃ |
| 21. |
שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃ |