| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן בארץ מצרים לאמר׃ |
| 2. |
החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃ |
| 3. |
דברו אל־כל־עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית־ אבת שה לבית׃ |
| 4. |
ואם־ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל־ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על־השה׃ |
| 5. |
שה תמים זכר בן־שנה יהיה לכם מן־הכבשים ומן־העזים תקחו׃ |
| 6. |
והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת־ישראל בין הערבים׃ |
| 7. |
ולקחו מן־הדם ונתנו על־שתי המזוזת ועל־המשקוף על הבתים אשר־ יאכלו אתו בהם׃ |
| 8. |
ואכלו את־הבשר בלילה הזה צלי־אש ומצות על־מררים יאכלהו׃ |
| 9. |
אל־תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם־צלי־אש ראשו על־כרעיו ועל־קרבו׃ |
| 10. |
ולא־תותירו ממנו עד־בקר והנתר ממנו עד־בקר באש תשרפו׃ |
| 11. |
וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃ |
| 12. |
ועברתי בארץ־מצרים בלילה הזה והכיתי כל־בכור בארץ מצרים מאדם ועד־בהמה ובכל־אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃ |
| 13. |
והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את־הדם ופסחתי עלכם ולא־יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃ |
| 14. |
והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃ |
| 15. |
שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל־ אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד־יום השבעי׃ |
| 16. |
וביום הראשון מקרא־קדש וביום השביעי מקרא־קדש יהיה לכם כל־ מלאכה לא־יעשה בהם אך אשר יאכל לכל־נפש הוא לבדו יעשה לכם׃ |
| 17. |
ושמרתם את־המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את־צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את־היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃ |
| 18. |
בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃ |
| 19. |
שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל־אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃ |
| 20. |
כל־מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ |
| 21. |
ויקרא משה לכל־זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃ |
| 22. |
ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר־בסף והגעתם אל־המשקוף ואל־שתי המזוזת מן־הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח־ביתו עד־בקר׃ |
| 23. |
ועבר יהוה לנגף את־מצרים וראה את־הדם על־המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על־הפתח ולא יתן המשחית לבא אל־בתיכם לנגף׃ |
| 24. |
ושמרתם את־הדבר הזה לחק־לך ולבניך עד־עולם׃ |
| 25. |
והיה כי־תבאו אל־הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את־ העבדה הזאת׃ |
| 26. |
והיה כי־יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃ |
| 27. |
ואמרתם זבח־פסח הוא ליהוה אשר פסח על־בתי בני־ישראל במצרים בנגפו את־מצרים ואת־בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃ |
| 28. |
וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה ואהרן כן עשו׃ |
| 29. |
ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל־בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על־כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃ |
| 30. |
ויקם פרעה לילה הוא וכל־עבדיו וכל־מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי־אין בית אשר אין־שם מת׃ |
| 31. |
ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם־אתם גם־בני ישראל ולכו עבדו את־יהוה כדברכם׃ |
| 32. |
גם־צאנכם גם־בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם־אתי׃ |
| 33. |
ותחזק מצרים על־העם למהר לשלחם מן־הארץ כי אמרו כלנו מתים׃ |
| 34. |
וישא העם את־בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על־שכמם׃ |
| 35. |
ובני־ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי־כסף וכלי זהב ושמלת׃ |
| 36. |
ויהוה נתן את־חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את־מצרים׃ |
| 37. |
ויסעו בני־ישראל מרעמסס סכתה כשש־מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃ |
| 38. |
וגם־ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃ |
| 39. |
ויאפו את־הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי־גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם־צדה לא־עשו להם׃ |
| 40. |
ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃ |
| 41. |
ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל־ צבאות יהוה מארץ מצרים׃ |
| 42. |
ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא־הלילה הזה ליהוה שמרים לכל־בני ישראל לדרתם׃ |
| 43. |
ויאמר יהוה אל־משה ואהרן זאת חקת הפסח כל־בן־נכר לא־יאכל בו׃ |
| 44. |
וכל־עבד איש מקנת־כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃ |
| 45. |
תושב ושכיר לא־יאכל־בו׃ |
| 46. |
בבית אחד יאכל לא־תוציא מן־הבית מן־הבשר חוצה ועצם לא תשברו־ בו׃ |
| 47. |
כל־עדת ישראל יעשו אתו׃ |
| 48. |
וכי־יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו׃ |
| 49. |
תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃ |
| 50. |
ויעשו כל־בני ישראל כאשר צוה יהוה את־משה ואת־אהרן כן עשו׃ |
| 51. |
ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את־בני ישראל מארץ מצרים על־ צבאתם׃ |