| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויסעו מאילם ויבאו כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר־סין אשר בין־אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃ |
| 2. |
וילינו כל־עדת בני־ישראל על־משה ועל־אהרן במדבר׃ |
| 3. |
ויאמרו אלהם בני ישראל מי־יתן מותנו ביד־יהוה בארץ מצרים בשבתנו על־סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי־הוצאתם אתנו אל־המדבר הזה להמית את־כל־הקהל הזה ברעב׃ |
| 4. |
ויאמר יהוה אל־משה הנני ממטיר לכם לחם מן־השמים ויצא העם ולקטו דבר־יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם־לא׃ |
| 5. |
והיה ביום הששי והכינו את אשר־יביאו והיה משנה על אשר־ילקטו יום יום׃ |
| 6. |
ויאמר משה ואהרן אל־כל־בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃ |
| 7. |
ובקר וראיתם את־כבוד יהוה בשמעו את־תלנתיכם על־יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃ |
| 8. |
ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את־תלנתיכם אשר־אתם מלינם עליו ונחנו מה לא־עלינו תלנתיכם כי על־ יהוה׃ |
| 9. |
ויאמר משה אל־אהרן אמר אל־כל־עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃ |
| 10. |
ויהי כדבר אהרן אל־כל־עדת בני־ישראל ויפנו אל־המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃ |
| 11. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 12. |
שמעתי את־תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו־לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃ |
| 13. |
ויהי בערב ותעל השלו ותכס את־המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃ |
| 14. |
ותעל שכבת הטל והנה על־פני המדבר דק מחספס דק ככפר על־הארץ׃ |
| 15. |
ויראו בני־ישראל ויאמרו איש אל־אחיו מן הוא כי לא ידעו מה־הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃ |
| 16. |
זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃ |
| 17. |
ויעשו־כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃ |
| 18. |
וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי־אכלו לקטו׃ |
| 19. |
ויאמר משה אלהם איש אל־יותר ממנו עד־בקר׃ |
| 20. |
ולא־שמעו אל־משה ויותרו אנשים ממנו עד־בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃ |
| 21. |
וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃ |
| 22. |
ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל־נשיאי העדה ויגידו למשה׃ |
| 23. |
ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת־קדש ליהוה מחר את אשר־ תאפו אפו ואת אשר־תבשלו בשלו ואת כל־העדף הניחו לכם למשמרת עד־ הבקר׃ |
| 24. |
ויניחו אתו עד־הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא־היתה בו׃ |
| 25. |
ויאמר משה אכלהו היום כי־שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃ |
| 26. |
ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה־בו׃ |
| 27. |
ויהי ביום השביעי יצאו מן־העם ללקט ולא מצאו׃ |
| 28. |
ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃ |
| 29. |
ראו כי־יהוה נתן לכם השבת על־כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל־יצא איש ממקמו ביום השביעי׃ |
| 30. |
וישבתו העם ביום השבעי׃ |
| 31. |
ויקראו בית־ישראל את־שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃ |
| 32. |
ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את־הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃ |
| 33. |
ויאמר משה אל־אהרן קח צנצנת אחת ותן־שמה מלא־העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃ |
| 34. |
כאשר צוה יהוה אל־משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃ |
| 35. |
ובני ישראל אכלו את־המן ארבעים שנה עד־באם אל־ארץ נושבת את־המן אכלו עד־באם אל־קצה ארץ כנען׃ |
| 36. |
והעמר עשרית האיפה הוא׃ |