| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃ |
| 2. |
אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃ |
| 3. |
וצפית אתו זהב טהור את־גגו ואת־קירתיו סביב ואת־קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃ |
| 4. |
ושתי טבעת זהב תעשה־לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על־שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃ |
| 5. |
ועשית את־הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃ |
| 6. |
ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על־ארן העדת לפני הכפרת אשר על־העדת אשר אועד לך שמה׃ |
| 7. |
והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את־הנרת יקטירנה׃ |
| 8. |
ובהעלת אהרן את־הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃ |
| 9. |
לא־תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃ |
| 10. |
וכפר אהרן על־קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש־קדשים הוא ליהוה׃ |
| 11. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 12. |
כי תשא את־ראש בני־ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא־יהיה בהם נגף בפקד אתם׃ |
| 13. |
זה יתנו כל־העבר על־הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃ |
| 14. |
כל העבר על־הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃ |
| 15. |
העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם׃ |
| 16. |
ולקחת את־כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על־עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על־נפשתיכם׃ |
| 17. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 18. |
ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין־אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃ |
| 19. |
ורחצו אהרן ובניו ממנו את־ידיהם ואת־רגליהם׃ |
| 20. |
בבאם אל־אהל מועד ירחצו־מים ולא ימתו או בגשתם אל־המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃ |
| 21. |
ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק־עולם לו ולזרעו לדרתם׃ |
| 22. |
וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ |
| 23. |
ואתה קח־לך בשמים ראש מר־דרור חמש מאות וקנמן־בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה־בשם חמשים ומאתים׃ |
| 24. |
וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃ |
| 25. |
ועשית אתו שמן משחת־קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת־קדש יהיה׃ |
| 26. |
ומשחת בו את־אהל מועד ואת ארון העדת׃ |
| 27. |
ואת־השלחן ואת־כל־כליו ואת־המנרה ואת־כליה ואת מזבח הקטרת׃ |
| 28. |
ואת־מזבח העלה ואת־כל־כליו ואת־הכיר ואת־כנו׃ |
| 29. |
וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל־הנגע בהם יקדש׃ |
| 30. |
ואת־אהרן ואת־בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃ |
| 31. |
ואל־בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת־קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃ |
| 32. |
על־בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃ |
| 33. |
איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על־זר ונכרת מעמיו׃ |
| 34. |
ויאמר יהוה אל־משה קח־לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃ |
| 35. |
ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃ |
| 36. |
ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃ |
| 37. |
והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃ |
| 38. |
איש אשר־יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ |