| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל־פרעה כה־אמר יהוה אלהי ישראל שלח את־עמי ויחגו לי במדבר׃ |
| 2. |
ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את־ישראל לא ידעתי את־ יהוה וגם את־ישראל לא אשלח׃ |
| 3. |
ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן־יפגענו בדבר או בחרב׃ |
| 4. |
ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את־העם ממעשיו לכו לסבלתיכם׃ |
| 5. |
ויאמר פרעה הן־רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם׃ |
| 6. |
ויצו פרעה ביום ההוא את־הנגשים בעם ואת־שטריו לאמר׃ |
| 7. |
לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן׃ |
| 8. |
ואת־מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי־נרפים הם על־כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃ |
| 9. |
תכבד העבדה על־האנשים ויעשו־בה ואל־ישעו בדברי־שקר׃ |
| 10. |
ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל־העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן׃ |
| 11. |
אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר׃ |
| 12. |
ויפץ העם בכל־ארץ מצרים לקשש קש לתבן׃ |
| 13. |
והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר־יום ביומו כאשר בהיות התבן׃ |
| 14. |
ויכו שטרי בני ישראל אשר־שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם־תמול גם־היום׃ |
| 15. |
ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל־פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך׃ |
| 16. |
תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך׃ |
| 17. |
ויאמר נרפים אתם נרפים על־כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה׃ |
| 18. |
ועתה לכו עבדו ותבן לא־ינתן לכם ותכן לבנים תתנו׃ |
| 19. |
ויראו שטרי בני־ישראל אתם ברע לאמר לא־תגרעו מלבניכם דבר־יום ביומו׃ |
| 20. |
ויפגעו את־משה ואת־אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה׃ |
| 21. |
ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את־ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת־חרב בידם להרגנו׃ |
| 22. |
וישב משה אל־יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני׃ |
| 23. |
ומאז באתי אל־פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא־הצלת את־עמך׃ |