| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
ויאמר יהוה אל־משה בא אל־פרעה ודברת אליו כה־אמר יהוה אלהי העברים שלח את־עמי ויעבדני׃ |
| 2. |
כי אם־מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃ |
| 3. |
הנה יד־יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃ |
| 4. |
והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל־לבני ישראל דבר׃ |
| 5. |
וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃ |
| 6. |
ויעש יהוה את־הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני־ ישראל לא־מת אחד׃ |
| 7. |
וישלח פרעה והנה לא־מת ממקנה ישראל עד־אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את־העם׃ |
| 8. |
ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃ |
| 9. |
והיה לאבק על כל־ארץ מצרים והיה על־האדם ועל־הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל־ארץ מצרים׃ |
| 10. |
ויקחו את־פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃ |
| 11. |
ולא־יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי־היה השחין בחרטמם ובכל־מצרים׃ |
| 12. |
ויחזק יהוה את־לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל־משה׃ |
| 13. |
ויאמר יהוה אל־משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה־ אמר יהוה אלהי העברים שלח את־עמי ויעבדני׃ |
| 14. |
כי בפעם הזאת אני שלח את־כל־מגפתי אל־לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל־הארץ׃ |
| 15. |
כי עתה שלחתי את־ידי ואך אותך ואת־עמך בדבר ותכחד מן־הארץ׃ |
| 16. |
ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את־כחי ולמען ספר שמי בכל־ הארץ׃ |
| 17. |
עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃ |
| 18. |
הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא־היה כמהו במצרים למן־ היום הוסדה ועד־עתה׃ |
| 19. |
ועתה שלח העז את־מקנך ואת כל־אשר לך בשדה כל־האדם והבהמה אשר־ ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃ |
| 20. |
הירא את־דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את־עבדיו ואת־מקנהו אל־ הבתים׃ |
| 21. |
ואשר לא־שם לבו אל־דבר יהוה ויעזב את־עבדיו ואת־מקנהו בשדה׃ |
| 22. |
ויאמר יהוה אל־משה נטה את־ידך על־השמים ויהי ברד בכל־ארץ מצרים על־האדם ועל־הבהמה ועל כל־עשב השדה בארץ מצרים׃ |
| 23. |
ויט משה את־מטהו על־השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על־ארץ מצרים׃ |
| 24. |
ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא־היה כמהו בכל־ ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃ |
| 25. |
ויך הברד בכל־ארץ מצרים את כל־אשר בשדה מאדם ועד־בהמה ואת כל־ עשב השדה הכה הברד ואת־כל־עץ השדה שבר׃ |
| 26. |
רק בארץ גשן אשר־שם בני ישראל לא היה ברד׃ |
| 27. |
וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃ |
| 28. |
העתירו אל־יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃ |
| 29. |
ויאמר אליו משה כצאתי את־העיר אפרש את־כפי אל־יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה־עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃ |
| 30. |
ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃ |
| 31. |
והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃ |
| 32. |
והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃ |
| 33. |
ויצא משה מעם פרעה את־העיר ויפרש כפיו אל־יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא־נתך ארצה׃ |
| 34. |
וירא פרעה כי־חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃ |
| 35. |
ויחזק לב פרעה ולא שלח את־בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד־משה׃ |