| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
אל־תקנא באנשי רעה ואל־תתאו להיות אתם׃ |
| 2. |
כי־שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ |
| 3. |
בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ |
| 4. |
ובדעת חדרים ימלאו כל־הון יקר ונעים׃ |
| 5. |
גבר־חכם בעוז ואיש־דעת מאמץ־כח׃ |
| 6. |
כי בתחבלות תעשה־לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ |
| 7. |
ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח־פיהו׃ |
| 8. |
מחשב להרע לו בעל־מזמות יקראו׃ |
| 9. |
זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ |
| 10. |
התרפית ביום צרה צר כחכה׃ |
| 11. |
הצל לקחים למות ומטים להרג אם־תחשוך׃ |
| 12. |
כי־תאמר הן לא־ידענו זה הלא־תכן לבות הוא־יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ |
| 13. |
אכל־בני דבש כי־טוב ונפת מתוק על־חכך׃ |
| 14. |
כן דעה חכמה לנפשך אם־מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ |
| 15. |
אל־תארב רשע לנוה צדיק אל־תשדד רבצו׃ |
| 16. |
כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ |
| 17. |
בנפל אויביך אל־תשמח ובכשלו אל־יגל לבך׃ |
| 18. |
פן־יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ |
| 19. |
אל־תתחר במרעים אל־תקנא ברשעים׃ |
| 20. |
כי לא־תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ |
| 21. |
ירא־את־יהוה בני ומלך עם־שונים אל־תתערב׃ |
| 22. |
כי־פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ |
| 23. |
גם־אלה לחכמים הכר־פנים במשפט בל־טוב׃ |
| 24. |
אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ |
| 25. |
ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת־טוב׃ |
| 26. |
שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ |
| 27. |
הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ |
| 28. |
אל־תהי עד־חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ |
| 29. |
אל־תאמר כאשר עשה־לי כן אעשה־לו אשיב לאיש כפעלו׃ |
| 30. |
על־שדה איש־עצל עברתי ועל־כרם אדם חסר־לב׃ |
| 31. |
והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ |
| 32. |
ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ |
| 33. |
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ |
| 34. |
ובא־מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ |