| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
דברי למואל מלך משא אשר־יסרתו אמו׃ |
| 2. |
מה־ברי ומה־בר־בטני ומה בר־נדרי׃ |
| 3. |
אל־תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ |
| 4. |
אל למלכים למואל אל למלכים שתו־יין ולרוזנים או שכר׃ |
| 5. |
פן־ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל־בני־עני׃ |
| 6. |
תנו־שכר לאובד ויין למרי נפש׃ |
| 7. |
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר־עוד׃ |
| 8. |
פתח־פיך לאלם אל־דין כל־בני חלוף׃ |
| 9. |
פתח־פיך שפט־צדק ודין עני ואביון׃ |
| 10. |
אשת־חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ |
| 11. |
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ |
| 12. |
גמלתהו טוב ולא־רע כל ימי חייה׃ |
| 13. |
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ |
| 14. |
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ |
| 15. |
ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ |
| 16. |
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ |
| 17. |
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ |
| 18. |
טעמה כי־טוב סחרה לא־יכבה בליל נרה׃ |
| 19. |
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ |
| 20. |
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ |
| 21. |
לא־תירא לביתה משלג כי כל־ביתה לבש שנים׃ |
| 22. |
מרבדים עשתה־לה שש וארגמן לבושה׃ |
| 23. |
נודע בשערים בעלה בשבתו עם־זקני־ארץ׃ |
| 24. |
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ |
| 25. |
עז־והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ |
| 26. |
פיה פתחה בחכמה ותורת־חסד על־לשונה׃ |
| 27. |
צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ |
| 28. |
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ |
| 29. |
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה׃ |
| 30. |
שקר החן והבל היפי אשה יראת־יהוה היא תתהלל׃ |
| 31. |
תנו־לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ |