| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
וזכר את־בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא־יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין־לי בהם חפץ׃ |
| 2. |
עד אשר לא־תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃ |
| 3. |
ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃ |
| 4. |
וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל־ בנות השיר׃ |
| 5. |
גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי־הלך האדם אל־בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃ |
| 6. |
עד אשר לא־ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על־המבוע ונרץ הגלגל אל־הבור׃ |
| 7. |
וישב העפר על־הארץ כשהיה והרוח תשוב אל־האלהים אשר נתנה׃ |
| 8. |
הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃ |
| 9. |
ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד־דעת את־העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃ |
| 10. |
בקש קהלת למצא דברי־חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃ |
| 11. |
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃ |
| 12. |
ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃ |
| 13. |
סוף דבר הכל נשמע את־האלהים ירא ואת־מצותיו שמור כי־זה כל־ האדם׃ |
| 14. |
כי את־כל־מעשה האלהים יבא במשפט על כל־נעלם אם־טוב ואם־רע׃ |