| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
כי את־כל־זה נתתי אל־לבי ולבור את־כל־זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם־אהבה גם־שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם׃ |
| 2. |
הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא׃ |
| 3. |
זה רע בכל אשר־נעשה תחת השמש כי־מקרה אחד לכל וגם לב בני־האדם מלא־רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל־המתים׃ |
| 4. |
כי־מי אשר יבחר אל כל־החיים יש בטחון כי־לכלב חי הוא טוב מן־ האריה המת׃ |
| 5. |
כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין־עוד להם שכר כי נשכח זכרם׃ |
| 6. |
גם אהבתם גם־שנאתם גם־קנאתם כבר אבדה וחלק אין־להם עוד לעולם בכל אשר־נעשה תחת השמש׃ |
| 7. |
לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב־טוב יינך כי כבר רצה האלהים את־ מעשיך׃ |
| 8. |
בכל־עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על־ראשך אל־יחסר׃ |
| 9. |
ראה חיים עם־אשה אשר־אהבת כל־ימי חיי הבלך אשר נתן־לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר־אתה עמל תחת השמש׃ |
| 10. |
כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃ |
| 11. |
שבתי וראה תחת־השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי־עת ופגע יקרה את־כלם׃ |
| 12. |
כי גם לא־ידע האדם את־עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם׃ |
| 13. |
גם־זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי׃ |
| 14. |
עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא־אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים׃ |
| 15. |
ומצא בה איש מסכן חכם ומלט־הוא את־העיר בחכמתו ואדם לא זכר את־ האיש המסכן ההוא׃ |
| 16. |
ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים׃ |
| 17. |
דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים׃ |
| 18. |
טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה׃ |