| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
שלחו־כר משל־ארץ מסלע מדברה אל־הר בת־ציון׃ |
| 2. |
והיה כעוף־נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃ |
| 3. |
הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל־תגלי׃ |
| 4. |
יגורו בך נדחי מואב הוי־סתר למו מפני שודד כי־אפס המץ כלה שד תמו רמס מן־הארץ׃ |
| 5. |
והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃ |
| 6. |
שמענו גאון־מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא־כן בדיו׃ |
| 7. |
לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר־חרשת תהגו אך־נכאים׃ |
| 8. |
כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד־יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃ |
| 9. |
על־כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על־ קיצך ועל־קצירך הידד נפל׃ |
| 10. |
ונאסף שמחה וגיל מן־הכרמל ובכרמים לא־ירנן לא ירעע יין ביקבים לא־ידרך הדרך הידד השבתי׃ |
| 11. |
על־כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃ |
| 12. |
והיה כי־נראה כי־נלאה מואב על־הבמה ובא אל־מקדשו להתפלל ולא יוכל׃ |
| 13. |
זה הדבר אשר דבר יהוה אל־מואב מאז׃ |
| 14. |
ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃ |