| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ |
| 2. |
והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ |
| 3. |
הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את־הדבר הזה׃ |
| 4. |
אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם־הארץ׃ |
| 5. |
והארץ חנפה תחת ישביה כי־עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ |
| 6. |
על־כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על־כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ |
| 7. |
אבל תירוש אמללה־גפן נאנחו כל־שמחי־לב׃ |
| 8. |
שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ |
| 9. |
בשיר לא ישתו־יין ימר שכר לשתיו׃ |
| 10. |
נשברה קרית־תהו סגר כל־בית מבוא׃ |
| 11. |
צוחה על־היין בחוצות ערבה כל־שמחה גלה משוש הארץ׃ |
| 12. |
נשאר בעיר שמה ושאיה יכת־שער׃ |
| 13. |
כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם־כלה בציר׃ |
| 14. |
המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃ |
| 15. |
על־כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ |
| 16. |
מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי־לי רזי־לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃ |
| 17. |
פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃ |
| 18. |
והיה הנס מקול הפחד יפל אל־הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי־ ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃ |
| 19. |
רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃ |
| 20. |
נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא־ תסיף קום׃ |
| 21. |
והיה ביום ההוא יפקד יהוה על־צבא המרום במרום ועל־מלכי האדמה על־האדמה׃ |
| 22. |
ואספו אספה אסיר על־בור וסגרו על־מסגר ומרב ימים יפקדו׃ |
| 23. |
וחפרה הלבנה ובושה החמה כי־מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ |