| hebrew | |
|---|---|
| 1. |
כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען־לחם וכל משען־מים׃ |
| 2. |
גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃ |
| 3. |
שר־חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃ |
| 4. |
ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו־בם׃ |
| 5. |
ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃ |
| 6. |
כי־יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה־לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃ |
| 7. |
ישא ביום ההוא לאמר לא־אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃ |
| 8. |
כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי־לשונם ומעלליהם אל־יהוה למרות עני כבודו׃ |
| 9. |
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי־ גמלו להם רעה׃ |
| 10. |
אמרו צדיק כי־טוב כי־פרי מעלליהם יאכלו׃ |
| 11. |
אוי לרשע רע כי־גמול ידיו יעשה לו׃ |
| 12. |
עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ |
| 13. |
נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃ |
| 14. |
יהוה במשפט יבוא עם־זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃ |
| 15. |
מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם־אדני יהוה צבאות׃ |
| 16. |
ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃ |
| 17. |
ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ |
| 18. |
ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃ |
| 19. |
הנטיפות והשירות והרעלות׃ |
| 20. |
הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃ |
| 21. | הטבעות ונזמי האף׃ |
| 22. |
המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃ |
| 23. |
והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃ |
| 24. |
והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי־תחת יפי׃ |
| 25. |
מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃ |
| 26. |
ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃ |